Týdenní oddíl Berešis (Gn.1,1 6,8) Rabi Jicchak Seifert

Transkript

1 Týdenní oddíl Berešis (Gn.1,1 6,8) Rabi Jicchak Seifert 1./ Na počátku stvořil Bůh nebesa a zemi. 2./ A země byla pustá a prázdná a tma byla nad tvářemi propasti a duch Boží se vznášel nad tvářemi vod. 3./ I řekl Bůh- buď světlo, i bylo světlo. 4./ I viděl Bůh to světlo, že je dobré, i oddělil Bůh mezi světlem a mezi tmou. 5./ I nazval Bůh světlo dnem a tmu nazval nocí i byl večer i bylo ráno, den jeden. U těchto prvních veršů je mnoho komentátorů kteří velmi zdlouhavě pojednali o všech záležitostech stvoření, obzvlášť známý je komentář Rašiho, který na začátku svého komentáře napsal "Na počátku. Řekl rabi Jicchak Tóra by měla začít slovy (Šemot 12,2) Měsíc tento bude vám, protože to je první přikázání, které bylo nařízeno Jisraeli. A z jakého důvodu tedy začal stvořením světa- kvůli naplnění slov písma (Tehilim 111,6) sílu svých děl pověděl svému lidu, dát jim vlastnictví národů, že jestli řeknou národy světa Jisraeli vy jste bandité, jelikož jste uchvátili země sedmi národů, tak tito jim řeknou celá země patří Svatému, buď požehnán on, on ji stvořil a dal ji komu bylo přímé v jeho očích, ve své vůli ji dal jim a ve své vůli ji od nich odňal a dal ji nám.a to je z midraše Berešis rabo 1, 3 s drobnými slovními odchylkami. A jeho slova se zdají z prvního pohledu velmi podivná. Všichni by čekali od otce komentátorů, že vysvětlí tajemství stvoření, místo toho mluví o záležitosti dědictví země Jisrael a jakoby celé dílo stvoření nebo vědomost o něm byli nedůležité. A již to vše uvedl a položil svou otázku Ramban "a to je vyprávění s výrazy jak jej zapsal náš mistr Šelomo (Raši), ve svém výkladu. A je zapotřebí k tomu položit otázku, vždyť je veliká nutnost začít Tóru slovy "na počátku stvořil Bůh", protože to je základ víry a ten kdo tomu nevěří a myslí si že svět je pradávný, tak popírá základ víry a nemá z Tóry vůbec nic". A Ramban sám uvedl vysvětlení "a odpověď je, že kvůli tomu že dílo stvoření je hluboké tajemství a není pochopitelné z textu, a nelze jej dobře poznat bez přímé předávání tradicí sahající až k našemu učiteli Mošemu jenž přijal z Božích úst, i ti kdo to ví jsou povinni to zatajit, proto řekl rabi Jicchak že není pro začátek Tóry potřeba, aby tam bylo že "na počátku stvořil", a vyprávění co stvořil prvního dne a co bylo uděláno druhého dne a v ostatní dny a podlouhlé popsání o utvoření Adama a Chavy, a jejich hřích a jejich trest, a vyprávění o zahradě Eden a vyhnání Adama z ní, protože to všechno nelze zcela pochopit z psaného textu. A tím spíš vyprávění o pokolení potopy a zmatení jazyků, u čehož není veliká potřeba, a postačí lidem Tóry i bez tohoto textu a budou věřit tomuto základu skrze to co je napsáno v desateru (Šemous 20, 11) "protože šest dní dělal Hospodin nebesa a zemi a moře a vše co je v nich a odpočinul v den sedmý". A zůstane vědomost pro vyvolené jedince kteří mají předánu tradici jenž je zákonem daným Mošemu na Sinaji spolu s ústní Tórou". Avšak nalezl jsem ve výkladu Sifsej chachomim jiný výklad, ne že by měli být všechna vyprávění knihy Berešis a část knihy Šemous známi pouze jako ústní Tóra, ale měli by podle toho být napsány jako kniha sama o sobě ajko kniha Jehošua nebo Šouftym. A tak jsme tomu skutečně nalezli (Jertušalmi Soute 5), že náš učitel Moše napsal knihu Ijov (Job) a to je samostatná kniha a nebyla zahrnuta do pětikniží Tóry i když patří do Tanachu, a ještě napsal jiné knihy, spadající do ústní Tóry jako kniha Maajon chochmo. A když je tomu tak že byli knihy zahrnuté do písemné Tóry i do 1

2 ústní Tóry, které zapečetil náš učitel Moše, je potřeba se ptát, zdali je ona věc podle Rambanových slov, že pakliže by nebyla záležitost země Jisrael, tak by mělo být toto vše předáno pouze jako ústní Tóra, nebo tak jak je to napsáno v Sifsej chochomim že by měla být napsána kniha sama o sobě v ústní Tóře. A ještě je potřeba si položit otázku, proč pro se Sifsej chochomim (jehož původ je ve svaté obci pražské) nespokojil s Rambanovým komentářem jenž byl jedním z velikých Prvních komentátorů, a potřeboval najít jiné vysvětlení. A všechny rozdíly mezi oběma komentáři je možné vidět podle dopadů vyplývajících z komentáře rabi Jicchaka. Mnoho komentátorů se tázalo proč Boží jméno uvedené v prvním verši je "Bůh" a nikoliv "Hospodin", což je hlavní Jméno. Raši uvádí jako důvod proč bylo uvedeno Jméno přikládané principu přísného soudu a nikoliv Jméno přináležící principu milosrdenství, že to jak je řečeno "stvořil Bůh. A není psáno stvořil Hospodin, protože zpočátku vystoupilo v jeho mysli stvořit svět na základě principu přísného soudu a viděl, že svět nemůže obstát a nechal předejít princip milosrdenství a učinil jej společníkem principu soudu a to je to, jak je psáno, (Berešit 2,4) v den udělání Hospodinem Bohem země a nebes. A zeptali se komentátoři, co bylo? A vyložili že odtud se učíme že přestože to není možné, tak bylo Boží vůlí aby člověk obstál v principu přísného soudu a proto by se o to měl snažit. A jestli to bylo celým důvodem oné věci tak by bylo možné oba verše proměnit a je známá podrobnost že je zde psáno "země a nebesa" a je psáno "Na počátku stvořil Bůh nebesa a zemi" a změnil zde pořádek slov "nebesa" a "země". Ale zde, nechal předejít Jméno Hospodin (princip milosrdenství) kvůli zemi.ale tam, kde napsal "stvořil Bůh" (princip přísného soudu", nechal předejít nebesa, jelikož mohou obstát v principu přísného soudu a podle toho by mělo být napsáno v prvním verši Jméno Hospodin, a že stvořil místo "nebesa a zemi" "zemi a nebesa". A v druhé kapitole by se to mělo změnit na - v den udělání Bohem "nebes a země" na místo "země a nebes" a s tím by byla odstraněna otázka že by bylo Jméno Hospodin postaveno do prvního verše. Je zde ještě další problém s přehozením tohoto pořádku a to kvůli tomu co jsme se učili u stvoření člověka jak tomu vyložil Raši "Udělejme Adama (člověka). O pokoře Svatého, buď požehnán on, jsme se naučili na tomto místě. Jelikož člověk je podoben andělům a ti mu záviděli, proto se s nimi Bůh poradil a též když soudí krále, tak se radí se svým dvorem, protože tak jsme tomu nalezli u krále Achava, že mu řekl prorok Micha (Melachim 1-22,19 viděl jsem Pána sedícího na svém trůnu a celá armáda nebeská stojí nad ním po jeho pravici a po jeho levici a zdali Bůh má pravou a levou stranu?! Nýbrž tito rozhodují doprava osvobodit a tito rozhodují doleva odsoudit a též v knize Daniel (Daniel 4,14) tato věc je nařízením andělů a výrokem svatých na dotázání i zde si Bůh vyžádal souhlas svého dvora, řekl jim mezi nebeskými bytostmi jsou podle mého podobenství, kdyby nebyl nikdo podle mého podobenství mezi pozemskými bytostmi, hle vznikne závist mezi dílem stvoření. Přestože mu nepomáhali při jeho utvoření (a je zde místo pro překrucovatele víry čeho se chytit), nezdrželo se Písmo toho, aby nás naučilo dobrému chování a vlastnost pokory, že významný se má poradit a vyžádat si souhlas od nepatrného a kdyby bylo napsáno udělám člověka, nenaučili bychom se, že se má každý poradit se svým soudním dvorem, nýbrž pouze sám se sebou. A odpověď popíračům víry je napsána poblíž i stvořil Adama a není napsáno i stvořili." A též zde napsali komentátoři, že se zde má učit Hospodinova pokora a slušné jednání, protože kniha Tóry jenž je základem oznámení o Boží existenci na světě musí začít jeho Jménem na prvním místě, ale Svatý buď požehnán on započal "na počátku stvořil" a teprve poté napsal "Bůh", kvůli tomu že prvně oznámil své činy že je Stvořitel a pouze poté k tomu připojil své Jméno, aby jej oznámil pro potřebu svých stvoření; a nejenom to, ale když 2

3 oznámil svou moc, že je Stvořitelem, uvedl u toho pouze Jméno Bůh, tedy to že je zosobněním oné moci, ale své Jméno Hospodin ještě neoznámil, dokud nebyl vypovězen celý pořádek stvoření z čehož se učíme více o jeho vlastnostech a teprve poté nám oznamuje toto své Jméno. Avšak nicméně bychom se učili o jeho pokoře z toho, že jeho Jméno není na prvním místě v Tóře a ještě z mnoha dalších míst jako "udělejme člověka". Proto když byl napsán příběh díla stvoření z důvodu aby bylo oznámeno že země Jisrael náleží lidu Jisraele, proč nebylo možné obrátit pořádek tak jak bylo uvedeno? A to je v souladu s výkladem Sifsej chochomim, jelikož tyto verše mají ještě další vnitřní významy a proto mohou být odhaleny pouze jako písemná Tóra a nikoliv jako ústní Tóra. A ony vnitřní významy jsou například způsobem naznačení jak tomu uvedl Baal haturim například "šest písmen alef /elef znamená tisíc a píše se zcela stejně/ je v prvním verši oproti šesti tisícům let co svět má trvat" jelikož je známo, že svět byl stvořen na šest tisíc let a na konci přijde budoucí svět. A je uvedeno v knize Hakdomous od rabi Chajima Vitala, že podle tohoto výpočtu již vypršelo nařízení proti Jisraeli a návratu celého národa do země Jisrael a příchodu mesiáše zabraňují jen pouze naše mnohé hříchy. A vyložil u toho Chofec chajim v knize Cipiso laješuo jak při tom všem je možné že mesiáš přijde a vykoupí nás brzy, za našich dnů. A přestože je mnoho tajemství a náznaků též v ústní Tóře, způsob kdy je vykládáno každé písmeno a není možné pozměnit pořádek pouze podle významů textu jako že má být uspořádán podle principu přísného soudu nebo podle principu milosrdenství atd., jak bylo vzpomenuto výše, jelikož takový je hlavní způsob výkladu právě ústní Tóry a v písemné Tóře je důraz na umístění každého písmene nebo slova, jelikož z chybějícího nebo přebytečného písmene či slova se učíme celé traktáty a též i když například záležitost s šesti tisíci lety lze též vyložit, přezevšechno jsou například číselné hodnoty písmen a ještě další mnohá naznačení až již nelze vyložit pořádek veršů hlavně nebo především podle významu textu(a možná to zamýšlel Sifsej chochomim, když řekl že by zde mělo být napsáno namísto Jména Bůh- též Jméno Hospodin a též Jméno Bůh, aby nebylo ztraceno ono dodatečné písmeno alef). A toto je citát Rašbama "pochopí moudří že slova našich mistrů a jejich výklady jsou správné a pravdivé. A to je to jak řekli v traktátu šábes (63a) když mi bylo osmnáct nevěděl jsem že verše písma neopouštějí svůj doslovný význam. A základ zákonů a výkladů vychází z přebývajích písmen či pozměnění výrazu, jelikož prostý text písma byl napsán tak že se z něj dají učit základy výkladu". A to je nedílnou součástí psané Tóry jako způsob výkladu a není možné to předat pouze v ústní Tóře. Avšak pakliže je to tak je ještě mocná otázka je to všechno do takovéto podoby protože někdy se zdá jakoby skrze výklady si verše navzájem protiřečily a na to odpovídá Šus Divrej Jeciv "a o základech slov rabi Šimeouna je známe co o tom napsal Gro (viz Ejn Elijóhu oddíl brocho a též v Anaf ec Jousef v Ejn Jaakov Bove bosre tamtéž). A víceméně to je těžké, vždyť přece celá Tóra byla napsána dva tisíce let před stvořením světa a ještě nebyla nebesa a země a vše cop je na nich a pokolení potopy a pokolení zmatení jazyků a vyjití z Micrajimu /egypta/, a jak to vše bylo napsáno v Tóře? Avšak je známo že celá Tóra je Jmény Svatého buď požehnán on, a to podle různých kombinací písmen a slov a před stvořením světa byla Tóra pokladem u Svatého buď požehnán on podle kombinací a skrytých tajemství a poté co stvořil Svatý buď požehnán on svět a dal Tóru Jisraeli napsal Tóru řádně vysvětlenou jak vykonávat přikázání. A u toho vyložil slova rabi Šimeouna že to bylo napsáno smíchané, výraz pro smíchání, to znamená přeházení písmen, tedy že bylo psáno podle kombinací Jmen a nešlo tam vůbec číst /například/ "i zemřel tam Moše", ale jiná slova, as po jeho smrti je tam napsal Jehošua tak jak mu bylo dáno svolení odhalit Tóru, její svatá 3

4 slova(ještě je o tom pojednáno v Machaze Avrohom k Tóře, oddíl Brocho). A to je podobné jako ubírání a přidávání a poté vykládání (Joumo 48a a další). A též Ramban to pravděpodobně uznává a to jak napsal že by to všechno mělo být pouze jako ústní Tóra, to pouze kvůli zaujmutí posluchačů, pro velikost oné novinky jelikož zajisté též takto by nám to bylo stačilo, zrovna tak by nám bylo stačilo že nás uvedl k hoře Sinaj i kdyby nám nebyl býval daroval Tóru (protože již samotná příprava v sobě obsahovala velmi vysoké duchovní postavení). A tím spíš kolik dober jsme mu povinováni, když nám Tóru daroval; a zrovna tak zde když nám již dal Tóru se všem oněmi událostmi v psané Tóře tak tomu tak bylo nevyhnutelné a to je v souladu s uvedeným vysvětlením, ale že též bez toho aniž by v ní byli obsaženy všechny tyto příběhy Tóra by již byla Tórou jelikož slovo Tóra poukazuje ve Svatém jazyce na vyučování přikázání kvůli čemuž se rabi Jicchak ptal proč Tóra začíná dílem stvořením a dalšími událostmi, A tudíž když je kvůli vyučování přikázání, je tedy ono oznámení kvůli oznámení jeho lidu o díle jeho rukou a to kvůli zemi Jisrael. A nalezl jsem u komentátorů že pakliže je síla v jeho rukou ji dát komu chce, co z toho co řeknou národy světa? A vyložili, že je známá věc že Boží Jméno JHVH se rozděluje na dvě první JH a druhé VH, první je oproti zapovězením a druhé je oproti kladným přikázáním. A hle přikázání spočívající na zemi Jisrael jsou podle Tóry pouze pakliže národ Jisraele sídlí ve své zemi ne jako dnes kdy jsme ještě povětšině rozptýleni ve vyhnanství a dále že nemáme chrám, kde byli vykonávány oběti a tak se stalo že většinu kladných přikázání nelze podle Tóry v naší době naplnit a část z nich nelze naplnit ani podle rabínských přikázání a světu tak schází úplnost a tím byla vzata i chuť z plodů a další jiná mnohá zkažení a jejich naplnění závisí právě na zemi Jisrael a tedy pakliže národy světa řeknou, jste bandité, že jste zachvátili zemi Jisrael, dokonce i když oni nežidé ji pouze uloupili z našich rukou též v dobách Avrahama až do příchodu Jehošui a taktéž dnes, a tak by se stalo že naplnění všech přikázání by se dostalo do sporného postavení. /A skutečně pakliže by se síly tmy nebáli před světlem který národ by zajímala země Jisrael která je dnes malá a všichni pouze hledají jak ji zardousit? Proč Chizbala znovu obdržel své zbraně a Chamas poradce a zásilky zbraní, proč se Sýrie chystá k útoku a Irán připravuje atomovou bombu a splétá tři fronty proti Jisraeli s pomocí nebo tichým souhlasem celého světa kromě několika spravedlivých mezi národy. Položil bych tuto otázku pakliže by to byla moje otázka, ale již se jí zeptal král David (Tehilim 2, 1) "proč se bouří národy a národové přemýšlejí nadarmo? Zpřetrháme jeho uzdy a zahodíme jeho provazy" a napsal též odpověď "sedící na nebesích se bude posmívat, Hospodin jimi pohrdne- tehdy k nim promluví ve svém hněvu a ve svém rozlícení je ohromí". Že tedy přijde záchrana Jisraeli a národu Jisraele a každému dobrému člověku ať již jsou kdekoliv./ A s tím je potřeba vyložit proč začala Tóra písmenem bejs, protože to je otázka podobná, že proč není na začátku alef a tím pakliže začne slovem Bůh (jež začíná písmenem alef) tak bude odstraněna ještě další otázka proč ne písmenem alef a proč ne Božím Jménem nýbrž začala písmenem bejs nadcházejícím po alef a je známo že je to Veliké bejs, to znamená že je napsáno dvojnásobnou velikostí než ostatní písmena a vyplývá z knihy Perí ec chajim že to je oproti světu Ráchel a ne Lei a jeho velikost ohledně písmena doles ve slově echod (jeden) vyměřil Mogen Avrohom na čtyřnásobek ale dělá se však pouze o něco větší velikostí až dvojnásobné a to kvůli tomu že i když zvětšení naznačuje na svět Ráchel, tak je to vzadu a proto je to vzdálené a je obvyklé u lidí vidět vzdálenou věc menší než doopravdy je a přesto se zdá písmeno o něco větší pro jeho velikou velikost. A důvod a síla odkud že písmeno bejs dostává svojí velikost světa Ráchel, to je kvůli další skryté věci a to proto, že na začátku Tóry stojí ještě jedno písmeno, které nenabývá žádnou podobu, protože jsou 4

5 písmena, která přijala podobu a tvar, ale ne již vlastní zvuk jako například písmeno alef jenž nemá žádný zvuk a ono je natolik duchovní že jej samotné němé možné ani jej vidět, pouze podle různých naznačení a odhalí se v dobách mesiáše protože je klíčem k tajemstvím Tóry. A tedy proč právě písmenem bejs, je napsáno v knize Ousijous derabi Akiva "řekl rabi Akiva, toot je 22 písmen jimiž byla dána celá Tóra kmenům Jisraele a ty jsou vyryty plamenným perem na hrozivou a strašnou korunu Svatého buď požehnán on, a ve chvíli když chtěl Svatý buď požehnán on stvořit svět, ihned všechna sestoupila a postavila se před Svatého buď požehnán on to říká mnou stvoř svět a to říká mnou stvoř svět", a tak přistoupila všechna tato písmena a poukazovala na své mimořádné vlastnosti pro stvoření, že právě jimi začíná slovo, které ponejvíce prospěje všemu stvořenému, avšak každému řekl Svatý buď požehnán on že mu bylo dáno čestné místo na jiném místě ale pro tuto věc že není vhodné, protože jím začíná též slovo v němž je jisté prokletí. "poté přistoupilo bejs před Svatého buď požehnán on a řeklo před ním Pane světa! Buď tvou vůlí stvořit mnou tvůj svět protože mnou budou před tebou chvalořečit ti jenž přijdou na svět každý den jako je řečeno (Tehilim 89, 53) buď požehnán Hospodin navěky omen a omen atd.,", "ihned to Svatý buď požehnán on od něj přijal a řekl mu ano." A o této záležitosti zdlouhavě pojednal Rikanty na mnoha listech podle různých knih a je tam napsáno "a v knize Bahir (3) proč začíná písmenem bejs jako ten jenž začíná požehnáním (brocho), a není požehnání nýbrž chochmo (moudrost). A v modlitbě rabi Nechunji ben Hakono- ty vládneš v nádheře druhé sfiry což je chochmo (moudrost), nazývající se požehnání zásobující z hojnosti požehnaného pramene. A v Berešis rabo (1, 10) proč písmenem bejs? Zrovna jako má bejs dva zobáčky jeden nahoře a jeden za ním, ptají se bejs kdo tě stvořil a ono ukazuje horním zobáčkem stvořil mě jediný Bůh. A kvůli tomu že písmeno bejs naznačuje na moudrost jíž všechno učinil proto se stalo že toto písmeno uvádí v činnost všechny věci". A je potřeba ještě říci několik slov též o samotné této činnosti a takto to naspsal Ramban "Svatý buď požehnán on stvořil vše co bylo stvořené z absolutního nic, a není u nás ve svatém jazyce pro vyvedení něčeho z ničeho kromě výrazu "stvořil". A není nic co by bylo uděláno pod sluncem nebo nad ním což by bylo zprvu na začátku ničím. Ale on udělal z úplného absolutního ničeho velmi jemný základ, který byl víceméně nehmotný, ale byl vznikající silou, připravenou přijmout podobu a vyjít ze síly k činnosti, a to je první hmota, kterou Řekové nazývají hijuli. A po hijuli již nic nestvořil ale utvořil a udělal protože z něj dal vzniknout všemu a oblékl tvary a uhotovil je. A věz že nebesa a vše co je na nich jsou jedním druhem hmoty a země a vše co je na ní jsou jedním druhem hmoty. A svatý buď požehnán on stvořil oba dva tyto druhy z ničeho a pouze tyto dva byli stvořeny a vše již bylo uděláno z nich. A tato hmota kterou nazvali hijuli se nazývá ve svatém jazyce tóhu (pustota)". A Ibn Ezra k tomu připojil "mistr řekl že na počátku stvoření stvořil Hospodin nebesa kterou jsou jako čára obtáčející dokola a zemi, jenž je jako tečka uprostřed. A poté co byli stvořeny ona čára a pevná hmota tak tedy oheň a voda byli též stvořeny, proto je Písmo neuvedlo". פרשת השבוע בראשית רבי יצחק סייפערט 5

6 א( ב( ג( ד( ה( בראשית א' ( בּ ר אשׁ ית בּ ר א א ל ה ים א ת ה שּׁ מ י ם ו א ת ה אָר ץ: ( ו ה אָר ץ ה י ת ה ת הוּ ו ב הוּ ו חשׁ ך ע ל פּ נ י ת הוֹם ו רוּח א ל ה ים מ ר ח פ ת ע ל פּ נ י ה מּ י ם: ( ו יּ אמ ר א ל ה ים י ה י אוֹר ו י ה י אוֹר : ( ו יּ ר א א ל ה ים א ת ה אוֹר כּ י טוֹב ו יּ ב דּ ל א ל ה ים בּ ין ה אוֹר וּב ין ה חשׁ ך : ( ו יּ ק ר א א ל ה ים ל אוֹר יוֹם ו ל חשׁ ך ק ר א ל י ל ה ו י ה י ע ר ב ו י ה י ב ק ר יוֹם א ח ד: פ בפסוקים ראשונים רבו המפרשים והאריכו מאד בכל עניני הבריאה, בפרט ידוע הוא גם פירוש רש"י שבתחילת פירושו כתב "בראשית. אמר רבי יצחק לא היה צריך להתחיל את התורה אלא (שמות י"ב, ב') מהחודש הזה לכם שהיא מצוה ראשונה שנצטוו בה ישראל ומה טעם פתח בבראשית משום (תהלים קי"א, ו') כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים, שאם יאמרו 6

7 אומות העולם לישראל לסטים אתם שכבשתם ארצות שבעה גוים הם אומרים להם כל הארץ של הקדוש ברוך הוא היא הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו". והוא ממדרש בראשית רבה א', ג' בקצת שינוי לשון. ודבריו נראים במבט ראשון מאד תמוהים. כולם היו מחכים מאב המפרשים שיסביר סודות הבריאה במקום זה הוא מדבר על ענין נחלת ארץ ישראל וכאילו כל מעשה הבריאה או ידיעתו לא היו חשובים. וכבר הביאו ושאל על זה רמב"ן "וזו אגדה בלשון שכתבה רבינו שלמה [רש"י] בפירושיו. ויש לשאול בה, כי צורך גדול הוא להתחיל התורה בבראשית ברא אלהים, כי הוא שורש האמונה, ושאינו מאמין בזה וחושב שהעולם קדמון, הוא כופר בעיקר ואין לו תורה כלל". והרמב"ן בעצמו הביא תירוץ "והתשובה, מפני שמעשה בראשית סוד עמוק אינו מובן מן המקראות, ולא יוודע על בוריו אלא מפי הקבלה עד משה רבינו מפי הגבורה, ויודעיו 7

8 חייבין להסתיר אותו, לכך אמר רבי יצחק שאין להתחלת התורה צורך בבראשית ברא, והספור במה שנברא ביום ראשון ומה נעשה ביום שני ושאר הימים, והאריכות ביצירת אדם וחוה, וחטאם וענשם, וספור גן עדן וגרוש אדם ממנו, כי כל זה לא יובן בינה שלימה מן הכתובים, וכל שכן ספור דור המבול והפלגה, שאין הצורך בהם גדול, ויספיק לאנשי התורה בלעדי הכתובים האלה, ויאמינו בכלל בנזכר להם בעשרת הדברות (שמות כ', י"א) כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ את הים ואת כל אשר בם וינח ביום השביעי, ותשאר הידיעה ליחידים שבהם הלכה למשה מסיני עם התורה שבעל פה": אמנם מצאתי בפירוש שפתי חכמים תירוץ אחר, לא שיהיו כל ספורים של ספר בראשית וחלק של ספר שמות ידועים רק בתורה שבעל פה אלא שיהיו נכתבים כמו ספר בפני עצמו כמו ספר יהושע או שופטים. וכן באמת מצאינו [ירושלמי סוטה ה'] שמשה רבינו 8

9 כתב ספר איוב והוא ספר בפני עצמו ולא נכלל בחמשה חמשי תורה אף שהמצאת בתנ"ך ועוד כתב ספרים אחרים שנכללים בתורה שבעל פה כגון ספר מעיין החכמה. ואם כן שהיו ספרים הכלולים גם בתורה שבכתב וגם בתורה שבעל פה שנחתמו על ידי משה רבינו יש לעיין האם הדבר הוא כדברי רמב"ן שהיה בלעדי ענין ארץ ישראל למסור כל זה רק כמו תורה שבעל פה או כמו שכתוב בשפתי חכמים לכתוב כספר בפני עצמו בתוך תורה שבכתב, ועוד ישי לשאול למה לא היה נוח לשפתי חכמים [שמקורו בק"ק פראג] בתירוצו של הרמב"ן שהיה אחד גדולי הראשונים והיה לו לחפש תירוץ אחר: וכל ההבדלים בין שני הפירושים אפשר לראות לפי תוצאות של חידוש של רבי יצחק. הרבה מפרשים שאלו למה שם השם הנזכר בפסוק הראשון הוא אלהים ולא יהוה שהוא שם העיקרי. רש"י מביא כמו סיבה למה נכתב שם המיוחס למדת הדין ולא שם 9

10 ש ו המיוחס למדת הרחמים שמה שנאמר "ברא אלהים. ולא אמר ברא ה', שבתחלה עלה במחשבה לבראתו במדת הדין, ראה שאין העולם מתקיים, הקדים מדת רחמים ושתפה למדת הדין, היינו דכתיב (בראשית ב', ד') ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים". ושאלו המפרשים מאי דהוה הוה, ותירצו שמכאן למדין שאף שאי אפשר, היה ברצון של הקדוש ברוך שאדם יעמוד במידת הדין ועל כן עליו להשתדל בזה. ואם זה כל הסיבה לזה; ניתן היה להפוך בין הפסוקים וידוע הוא הדיוק ומה הוא דכתיב כאן "ארץ ושמים" והכתיב "בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ" והפך המילים "שמים" "וארץ". אלא הכא הקדים יהוה [מדת הרחמים] משום ארץ וסמך לו שתעמוד במדת הרחמים, אבל התם שכתב ברא אלהים [מדת הדין] הקדים את השמים שיכולין לעמוד במדת הדין ולפי זה היה כתוב בפסוק ראשון שם יהוה, ברא במקום "את השמים ואת הארץ" "את הארץ ואת השמים" ובפרק שני היה להפוך לביום 10

11 עשות אלהים "שמים וארץ" במקום "ארץ ושמים" ואם זה תסתלק הקושיא כי שם של אדונות תעמוד בפסוק ראשון. יש פה עוד בעיה אחת להפוך את הסדר והוא משום מה שלמדנו בבריאת אדם כמו שפירש רש"י "נעשה אדם. ענותנותו של הקב"ה למדנו מכאן, לפי שהאדם בדמות המלאכים ויתקנאו בו לפיכך נמלך בהם, וכשהוא דן את המלכים הוא נמלך בפמליא שלו, שכן מצינו באחאב שאמר לו מיכה (מלכים א' כ"ב, י"ט) ראיתי את ה' יושב על כסאו וכל צבא השמים עומד עליו מימינו ומשמאלו, וכי יש ימין ושמאל לפניו, אלא אלו מימינים לזכות ואלו משמאילין לחובה. וכן (דניאל ד', י"ד) בגזרת עירין פתגמא ובמאמר קדישין שאלתא, אף כאן בפמליא שלו נמלך ונטל רשות, אמר להם יש בעליונים כדמותי, אם אין בתחתונים כדמותי, הרי יש קנאה במעשה בראשית: נעשה אדם. אף על פי שלא סייעוהו ביצירתו ויש מקום לאפיקורוס לרדות לא נמנע הכתוב מללמד דרך ארץ ומדת ענוה שיהא הגדול 11

12 נמלך ונוטל רשות מן הקטן ואם כתב אעשה אדם לא למדנו שיהא מדבר עם בית דינו אלא עם עצמו ותשובת האפיקורוס כתב בצדו ויברא את האדם ולא כתב ויבראו". וגם כאן כתבו המפרשים שיש פה ללמוד ענות ה' ודרך ארץ כי ספר התורה שהוא בסיס להודעת מציאות ה' לעולם צריך להתחיל בשם שלו במקום ראשון, אבל הקדוש ברוך הוא פתח "בראשית ברא" ורק אחר כך כתב "אלהים" משום שקודם הודיעה את מעשיו שהוא הבורא ורק אחרי זה יחס לזה שמו להודיעו לצורך בריאותיו ולא עוד אלא שכשהודיע תוקף שלו שהוא הבורא יחס לזה רק שם אלהים היינו שהוא בעל תוקף אבל שמו יהוה עוד לא הודיע עד שלא דיבר על כל סדר הבריאה שמזה אנחנו למדים יותר על מידותיו ורק מאחרי זה הוא מודיע את השם הזה. אמנם ממילא היינו למדים על ענוונותו מזה שאין שמו במקום ראשון בתורה ועוד ממקומות רבים כגון "נעשה אדם". על כן מאחרי שנכתב הסיפור מעשה בראשית משום 12

13 סיבה להודיע שארץ ישראל שייכת לעם ישראל למה לא היה אפשרי להפוך הסדר כנ"ל? וניחא לשפתי חכמים שמקראות האלה יש להם עוד מסרים אחרים פנימיים ועל כן יכולים להיות נגלים רק בתור תורה שבכתב ולא כמו תורה שבעל פה: ומסרים פנימים הם ולמשל בדרך הרמז כמו שהביא הבעל הטורים כגון "ו' אלפין יש בפסוק בראשית כנגד ששת אלפים שנה שהעולם הווה" שידוע שעולם נברא לששת אלפים שנה ובסוף יבוא עולם הבא, ומובא בספר הקדמות מאת רבי חיים וויטאל שלפי חשבון זה כבר נגמרה הגזירה על עם ישראל ולחזרה של כל העם לארץ ישראל וביאת משיח מעכבים אך ורק עונותינו הרבים, והסביר בזה חפץ חיים בספר ציפית לישועה איך בכל זאת יתכן שמשיח יבוא ויגאלנו במהרה בימינו: ואף שיש הרבה סודות ורמזים בתורה שבעל פה צורה שכל אות נדרש ואי אפשר להפוך סדר רק לפי מדרש כמו שיהיה מסודר לפי 13

14 מידת הדין או מידת הרחמים וכו' כנ"ל שכן עיקר לדרוש בתורה שבעל פה ובתורה שבכתב יש חשיבות למיקום של כל אות ואות או מלה וידוע שמיתורים וחסרים למדים מסכתות שלמות ואף שלמשל גם ענין של ששת אלפים ניתן לתרץ אותו בכל זאת יש למשל גימטריאות ועוד רמזים רבים אחרים עד שלא ניתן לתרץ סדר המקראות רק או בעיקר לפי הדרש [ואולי זה הדגיש בשפתי חכמים שאמר שהיה כאן לכתוב במקום שם אלהים גם שם יהוה וגם שם אלהים כדי לא לעבד את האלף מיותרת]. וזהו לשונו של רשב"ם "יבינו המשכילים כי כל דברי רבותינו ודרשותיהם כנים ואמתים. וזהו האמור במסכת שבת [סג.] הוינא בר תמני סרי שנין ולא ידענא דאין מקרא יוצא מידי פשוטו. ועיקר ההלכות והדרשות יוצאין מיתור המקראות או משינוי הלשון שנכתב פשוטו של מקרא בלשון שיכולין ללמוד הימנו עיקר הדרשה" וזה חלק בלתי נבדל מתורה שבכתב כמו דרך הדרש ואי אפשר 14

15 למסרו רק בתורה שבעל פה. אמנם אם כן יש עוד שאלה חזקה איך כל זה הסתדר בצורה כזאת כי לפעמים לפי הפירושים כאילו סותרים הפסוקים אהדדי ועל זה עונה שו"ת דברי יציב "ובעיקר דבריו של רבי שמעון ידוע מה שכתב בזה הגר"א [עיין קול אליהו פרשת ברכה, וכן בענף יוסף בעין יעקב ב"ב שם], דלכאורה קשה הלא כל התורה כולה היתה נכתבת אלפים שנה קודם בריאת העולם ועדיין לא היה השמים והארץ וכל אשר בה ודור המבול ודור הפלגה ויציאת מצרים, ואיך נכתב כל זה בתורה, אמנם ידוע כי כל התורה שמותיו של הקב"ה והיינו ע"י צירופים של אותיות ותיבות, ולפני בריאת העולם היתה התורה אמון אצל הקב"ה על פי צירופים וסודות נעלמים ואחר שברא הקב"ה את העולם ונתן תורה לישראל כתב את התורה באר היטב איך לעשות המצוות. ובזה ביאר דברי ר"ש שהיה כותב בדמע, לשון מדומע רצ"ל בערבוב אותיות, היינו שהיה כותב על פי צירופי שמות ולא היה נקרא כלל 15

16 וימת שם משה רק תיבות אחרות, ולאחר מיתתו כתבן יהושע כפי שניתן לו רשות לגלות את התורה, אתד"ק [וע"ע מחזה אברהם עה"ת פרשת ברכה]. וזה כעין גורעין ומוסיפין ודורשין [יומא מ"ח ע"א ועוד]". וגם הרמב"ן כנראה מודה בזה ומה שכתב שהיה לכתוב הכל רק בתור שתורה שבעל פה הוא רק בשביל לשבר את האוזן בגודל החידוש שבאמת גם בזה כבר היה די כמו דיינו אם הכניסנו להר סיני ולא נתן לנו את התורה [כי בכר הכנה עצמה כללה בה דרגה מאד גבוה] וקל וחומר כמה טובות עלינו כשנתן לנו את התורה, וכן הכא כשכבר נתן לנו את עם כל המעשים האלה בתורה שבכתב שכן היה בהכרח ונוח לתירוצינו, אלא שגם בלעדי זה שהיו כלולים בה כל המעשים התורה כבר היתה תורה, כי לשון תורה מורה בלשון הקודש על הוראה של מצוות שמשום כך שאל רבי יצחק גופי למה תורה התחילה במעשה בראשית ועוד, ואז אם היא לשם הוראת מצוות ועל כן חידוש שהוא 16

17 משום הגיד לעמו מעשה ידיו והוא משום ארץ ישראל. ומצאתי במפרשים שאם כח בידו לתת אותה למי שירצה מה בזה מה יגידו אומות העולם? ותירצו שדבר ידועה שם יהוה נחלק לשנים שם ראשון הוא יה והשני וה, הראשון הוא כנגד מצוות לא תעשה והשני הוא כנגד מצוות עשה. והנה מצוות תלויות בארץ הם דאורייתא רק כשישראל שרוי על אדמתו לא כהיום שברוב אנחנו עוד פזורים בגלות ועוד שאין לנו בית הבחירה ששם נעשו הקרבנות וכך יצא שרוב מצוות עשה וחלק מצוות לא תעשה לא שייך מן התורה בימינו וחלקם אי אפשר להשלים אף במצוות מדרבנן וחסר כך שלימות לעולם ובזה גם נלקח טעם פירות ועוד קלקולים אחרים רבים וקיומם תלוי דווקא בארץ ישראל ואז אם אומות העולם יאמרו לישראל לסטים אתם שכבשתם ארץ ישראל, אפילו שהגוים אחרים רק בזזו אותה מידינו גם בזמן אברהם עד ביאת יהושע וגם עתה, והיה נמצא שהשלמת כל המצוות תוטל 17

18 בספק ובאמת אלמלא שכח החושך מפחד מאור מה איכפת לכל האומות מארץ ישראל שהיא קטנה היום וכולם רק מחפשים איך לחנקה? למה חיזבללה עוד פעם קיבל נשקו וחמס יועצים ומשלוחות נשק, למה סוריה מכינה מתקפה ואירן פצצה גרינית ורוקם שלשה חזיתות נגד ישראל בעזרה או עם הסכמה שקטה של כל העולם חוץ מכמה חסידי אומות העולם הייתי שואל אם זה היתה שאלה שלי אבל כבר שאל דוד המלך [תהלים ב', א'] "למה רגשו גוים ולאמים יהגו ריק", ונתן גם תשובה... ננתקה את מוסרותימו ונשליכה ממנו עבתימו "יושב בשמים ישחק אדני ילעג למו: אז ידבר אלימו באפו ובחרונו יבהלמו", שכן תבוא הצלה לארץ ישראל ולעם ישראל ולכל אדם טוב לב באשר הוא: עם זה צריך לברר למה התחילה תורה בבית כי זה שאלה כיוצא בזה למה אין אלף בהתחלה ובזה אם תתחיל בשם אלהים תסתלק עוד שאלה נוספת למה לא באלף 18

19 ולמה לא בשם השם אלא התחילה בבית וידוע שהיא בית רבתי היינו שנכתבת בגודל פי שתים משאר האותיות משמע מספר פרי עץ חיים שזה כנגד עולם רחל ולא לאה והגודל לענין ד' דאחד שיער מגן אברהם לפי ארבעה אבל עושים רק גדול ביותר עד כפי שנים וזה משום שאף ההגדלה מרמזת לעולם רחל הוא מאחוריים ועל כן הוא מרוחק ודרך בני אדם הוא לראות דבר מרוחק יותר קטן ממה שהוא באמת ובכל זאת נראה האות יותר גודל משום רוב גדלותו. וסיבה וכח מאיפה שמקבלת אות בית גדלות של עולם רחל הוא משום דבר נסתר אחר וזה היות שבראש תורה עומדת עוד אות אחת שלא מקבלת צורה כלל, כי הנה יש אתיות שקיבלו את דמיון הצורה אבל לא כבר את ההעברה שלהם כגון אות אלף שאין לא שום קול או העברה ואת ההיא כל כך רוחנית שאפשר אפילו לראות אותו לא בעצמו אלא רק לפי רמזים ויתגלה בימי המשיח כי הוא מפתח לסודות התורה. ואז 19

20 למה דווקא בבית כתוב בספר אותיות דרבי עקיבא "אמר רבי עקיבא אלו כ"ב אותיות שבהן נתנה תורה כולה לשבטי ישראל והן חקוקין בעט שלהבת על כתר נורא ואיום של הקדוש ברוך הוא ובשעה שבקש הקדוש ברוך הוא לבראות העולם מיד ירדו כולן ועמדו לפני הקדוש ברוך הוא זה אומר לפניו בי תברא את העולם וזה אומר לפניו בי תברא את העולם", וכך נכנסו כל האותיות וטענו על סגולה שלהם לבריאה שבהם מתחילה מלה שתועיל ביותר לבריאה אומנם לכל אחד אמר הקדוש ברוך הוא שניתן לה כבוד גדול במקום אחר אך לדבר הזה היא לא ראויה מפני שמתחילה בה גם מלה שיש בה לשון קללה. "אחרי כן נכנסה בית לפני הקדוש ברוך הוא ואמרה לפניו רבונו של עולם רצונך שתברא בי את עולמך שבי משבחין לפניך באי עולם בכל יום שנאמר [תהלים פ"ט, נ"ג] ברוך ה' לעולם אמן ואמן וגו'", "מיד קבל הקדוש ברוך הוא ממנה ואמר לה הן". ובענין הזה האריך ריקאנתי 20

21 בדפים רבים על פי ספרים שונים וכתוב שם " ובספר הבהיר [אות ג] מפני מה מתחיל בבי"ת כמו דמתחיל ברכה, אין ברכה אלא חכמה. ובתפלת רבי נחוניא בן הקנה ע"ה אתה שליט בהדר הספירה השנייה שהיא חכמה הנקראת ברכה מספקת משפע המקור המתברך. ובבראשית רבה [א, י] למה בבי"ת, מה בי"ת יש לו שני עוקצים אחד מעליו ואחד מאחריו, אומרים לבי"ת מי בוראך, והוא מראה בעוקצה זה של מעלה בראני השם אחד. בעבור כי אות בי"ת רומזת לחכמה אשר בה עשה הכל, על כן תמצא האות הזאת פועלת הדברים כולם.": ויש לומר כמה מלים גם לעצמות הפעולה הזאת וכך כתב הרמב"ן "הקב"ה ברא כל הנבראים מאפיסה מוחלטת. ואין אצלנו בלשון הקדש בהוצאת היש מאין אלא לשון "ברא". ואין כל הנעשה תחת השמש או למעלה, הווה מן האין התחלה ראשונה. אבל הוציא מן האפס הגמור המוחלט יסוד דק מאד, אין בו ממש, אבל הוא כח ממציא, מוכן 21

22 לקבל הצורה, ולצאת מן הכח אל הפועל, והוא החומר הראשון, נקרא ליונים "היולי". ואחר ההיולי לא ברא דבר, אבל יצר ועשה, כי ממנו המציא הכל והלביש הצורות ותקן אותן: ודע, כי השמים וכל אשר בהם חומר אחד, והארץ וכל אשר בה חומר אחד. והקב"ה ברא אלו שניהם מאין, ושניהם לבדם נבראים, והכל נעשים מהם: והחומר הזה, שקראו היולי, נקרא בלשון הקדש "תוהו"." ואבן עזרא הוסיף לזה " הגאון אמר, כי בראשית בריאה ברא ה' השמים, שהם כמו הקו הסובב בעגול, והארץ שהיא הנקודה האמצעית. ואחר שהקו והמוצק נבראים הנה האש והמים שהם בין הקו ובין הנקודה נבראים על כן לא הזכירם הכתוב." 22