מתאמנים. È ËÓÂ È Â ÈÁÂ ÁÂÓÓ ÈÙ Ï ÊÎ Ó ± ßÓÚ ÌÈ È ÂÊÁ Â ÌÈÈË Ò ÌÈÁÂ Èapple ÌÈÓ Ó התוסף שתופס ËÂ ÈÒ ÒÎÏ ÛÒÂ Á ÈÙ Î È Ó ÌÈ ÏÂ Ï ßÓÚ ÁÓ ÈÚ ÓÏ ËÏÂ Ù ÔÈÊ Ó

Podobné dokumenty
הגדרות וסימונים. n מטריצה מסדר 1 x עמודות. המספרים דוגמה 2.1: סימונים: ,..., A בצורה: למשל, מטריצה הערה: 1,..., n 1 x

לכך. אבל ; אלא - but. לעומת זאת, להיפך - conversely. למדי ; ולא, במקום - rather. עדיין, אפילו, בכל זאת - still. כמו כן ; מצד שני - again then

Šmílův DAF. Vajera Alijot v kostce. 15. chešvan listopad 2011

סידור המשחק מרגלים רבי מרגלים המפתח

Týdenní oddíl Berešis (Gn.1,1 6,8) Rabi Jicchak Seifert

země Pelištejců. A Our hachajim ještě napsal že k tomuto přimíšenému lidu se vztahuje naznačený výraz pro utrpení. A zde je potřeba říct, že Bejs

הפגוציטים הללו משחררים הורמונים של מערכת החיסון הנקראים ציטוקינים שלהם פעילות של התמיינות וגיוס של תאים מהמערכת הנרכשת. דבר זה מתרחש כאשר המערכת הקיימ

נייר עמדה מכון דו-עת חובר על-ידי: ירון יבלברג

פרק 2: מערכות סינכרוניות

nějaký spor mezi lidmi tak je mezi nimi rozepře a když je pak spor rozhodnut tak mezi nimi panuje mír. Z toho vyplývá že oltář a právní nařízení se

Chroustovice Pardubice Cf Chrudim Pardubice Cf (88) 92 / 6 Pardubice Cg (1)

ב 9 ספטמבר 2013 מבוא מנגנון ביחס לכל סוגי האשראי. הנגיד, קבעתי הוראה זו.

צומת רכישת דירה חיסכון הלוואות צרכנות נבונה התנדבות ותרומה מט"ח כדאי לדעת על חיסכון

דיני חוזים ד"ר אלעד פינקלשטיין עו "ד אמיר אוסטרמן בהצלחה!

DVAR TORA RAV MENACHEM KALCHHEIM. Proč je smazáno šem Ha-Šem, jméno Ha-Šem [viz verš 5, 23]?

נהלים למתן הלוואות לדיור. בוטל

בנק הפועלים דוח קיימות 2016

גג \ \ 1 ג ג ביטאון איגוד כללי של סופרים בישראל פארוק מואסי, ד"ר איבון קוזלובסקי-גולן

טיול שורשים לחבל גליציה, פודוליה ובוקובינה 8 ימים מסלול לדוגמא

הסכם שנכרת באור יהודה, ביום לחודש שנת 2014 בין: נתיבי ישראל- החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ

Constructa-Neff Vertriebs-GmbH Carl-Wery-Straße München GERMANY * * (A)

חשבונאות פיננסית חדשה: IFRS 2020 סיווג נכסים פיננסיים - לפי IFRS 9 שלומי שוב

MultiPlannerTM. דואל:, אתר:

המחלקה להנדסת חשמל ואלקטרוניקה שנתון תשע"ז

מדריך לקבלת הלוואת משכנתא

נושאי הליבה: התא מבוא לביולוגיה של גוף האדם אקולוגיה שנת תשע"א 1400 בעריכת רונית לבקוביץ הכנה לשאלון ב, היקף של 0.1 יחידות לימוד. שגיאה!

מדריך לקבלת הלוואת משכנתא

התא-...עמ' מערכות בגוף האדם- מערכת ההובלה...עמ' מערכת הנשימה...עמ' מערכת העיכול...עמ' הומיאוסטזיס בגוף האדם...עמ' אקולוגיה...עמ' פוטוסינתזה...

אג"ח ממשלתית אג"ח קונצרני לכסף איגרת חוב אינפלציה של ביקושים הכסף. הוצאות היצעים אלכסון מונופוליסטי. אנליסט ביתא ברוקר

המדריך לחינוך פיננסי מדריך מקצועי לסוכנים ויועצים

Stopy Židu v Pardubickém kraji. Traces of the Jews in the Pardubice Region עקבות היהודים במחוז פרדוביצה

Začínáme. Začíname. Itt kezdje *Q * *Q * שלב 12. Windows. Macintosh. HP Photosmart C3100 series Q

יהודים רבים מן האזור החלו לעבור אל פר לואוץ רק לאחר ההקלות של אמצע המאה הי ט. בתקופה זו התקיימה בעיר

לתשומת ליבכם,בהתאם להוראות בנק ישראל,החל מיום חלה הגבלה על שיעור המימון בהלוואות לדיור הנוטל אזרח ישראלי באופן שהלוואה לדיור לא תאושר במידה

תכלית S&P 500 Dividend Aristocrats. Aristocrats (NTR)

עסקית - התוכנה לניהול עסק ולקוחות הטובה בישראל - מדריך למשתמש. פרטים והזמנות ב או בטל'

םידחואמ םייניב םייפסכ תוחוד 2012 רבמטפסב

דוח סיכונים ליום 31 בדצמבר הדוח מפורסם באתר האינטרנט של בנק יהב )אודות<מידע כספי<גילוי נוסף על סיכונים(

אוניברסיטת בר-אילן -- עבודות לתאר שני -- המחלקה למתמטיקה. רובוטים -- תכנות.

Rabbi Dovid Fink

טיול ליוון ההררית הכולל את חצי האי פלופונס טבע וערים עתיקות, מיתולוגיה ומשלי מוסר לצלילי הבוזוקי והאוזו 13 ימי טיול עם נעמה וילוז'ני

č Í ť á á Ř ý ě ě ě ď á í ť í ě ý í Í Í í á í í í ď ý ří ě í ě ň ř í ř ÉÍ í čá í Í í ř ě é Í á Í Í í é ý ý ý ť ř ď í í ě Š í Í ě ě ó í í ě ů í ď Í Í Ě

ň Í š ě á ýř é ý á úč ž é ý ě á ů č Ý ů ž č ý á ů á Í é ž ý ž ů áš ý ž áš č ě áš č ý Ž ž ú áč ř š Ťž áš č ý ý ž Č á á č é ú á ř č éú Ž ě Š á á čá ů ř

á í í Č ť ó í íď ý í í íř ý ř ě Í č ť í á š á ý é ů á í ť č Í Í é ď ž é ž ť é éř ů í š ší ý í Í é á É í ě é ř í Í í é í ř ě á ó í í ě š ě ý á ř í á í

ř ř ě é ř é é Í é Í šť ý é ý ú ů ě ě š úí ř ů Í é Í šť ý ř é Í é šť ý ý ý úí ů ě ř é ž ž é ý é ě ý Í é šť ý é Íé Í ý ý ú ů ě ě š ú ř Í ř é é ě ř é Í é

úě č é úř ě ě ě ý ů š ý úř ů ý é Č ř é ě ž ý úř Ú ý ř ů é č ý úř ů ř é úř Ú é Ř ý ú ě ý ú ý úř ě ě č ú ě ý ů ě é ě ě é é ě š ř ů č ř é é š ř ů ř ě č ě

ě ů ť Í ě á ú ě á é é ů ě á é ů ě ě á ž ť ř ó á ú ě á á řů Š ř ř á ě é ť á ú ě ó á řů š ř ř á á Ú ě á ě ř ě š ů É é ř š ů š ě ž á ů é ě é š ř ř é ú ě

č é ú ř Ž é é ž ů ň é ř ž ů ř š ř š ř é ř ú ž č ř ů é ž é ž ž ž ř ž é ž é ř ř ř č é ř ž ř é ř úř úř úř é ů č č é ř ř úř é é ř é č š ž č ř ů č é é é ú

Ž ů ů ě ÍŽ é ě ř ě é Ž é ě Í ě é Í Ž ě Í ě Í Ž ů ř éě ř š ř ě é é ř ě é é é ř é é Í ě ě Í Í ě ě ů ř Í ě ů

Č Č ě ž Š ě ů Á É ě ž ě ě ž ě ě ě ú ě ž Í ě ě ž ě ě š ú ě ě ú ě ě Č ž ě ě ž ž ě ž ě ú ě š š ú ě ě ž ě ě š ě ě ě š š ú ě ě ě ď Ť Č ě Č ě Ý Ý ť š ť Á É

é ě ú é ě ů ě ú ů ě ů ě ú ě ě ď Ý Ž ě ě ú ě Ý ů ě ď Ž ě ě ú Ý Ť ě Ť ě ů ě ě Ť ů ú š ú ě ů ú š ě é ě Ť š ě

ř ř ř ď úř ř é ě ě ř ř ř ř š ě š ř ě ř ě ě š ř ů ť ě ě ě ř é ž ž ě ř Ž ž ó é š ě ř ě ř ě ř é é Ž ě ř ě ó ú é ě ě ů ěš é úř úř é ú ě žš é ú ě ú ů ěš

ě ú ů éú ž é Ž é ú Á ě ě é ů é ů ůž ě ě ě ú é ť

ž í í ý í š í í ý ů í í ů á í ý í ý ů í é í é á í č ě ý ýú ů íý ě í ů í Ž í ů ě ě éů ěž í íž č é ě í á í ě í á č í ě í á í ě ý á áš í á ě é é á č ěá Ž

Můra židovská Spis o Židech, jejich mravích a obyčejích: česky psaná etnografie Židů katolického kněze Karla Jugla

ů ď é řá š ř í é á Ž é é é ří š ř í á ň Š é š ř í ř é ď ě ů ř é ý á í é ď ří ř ří é é Ž í á í í á í ý í ř í í Á ř ř á ůž ží ř ýš ě í ý ě í ž í á ž é š

ě Í ě ů ý ů ě ěž ý ý ů ý ěž ů ý é ú ěž ý ž ý ů ů š ý ě ě ů ě ů ů ů ý ů ů š ď ú ž ú ň ý ď ě ý ý ý ý ě ě Í ě ý ú ú éú ě ě ž ý š é ď ú ů ú ěň ž ú é éí ý

ď Í óč á ě ú óí í ť ú í ý ý Ě Í ý ě í ě í ě í ě Í Í Í ó í Í í í É ó í í á ě í í ě í ó ří č ý Ýú í í í Í ě ú Ě ě Í í Í á ý ý í É í í Í Í óí Ó ě á í Í á

á á é ýš ž ě š é ý Á á ž ž ě ě é ý ú ě ů á é ý ě ů ě ž ú ň é á é ž ě Č Šť ě ě ž ě á ž ž ž ě ů ž é š ž ě ý ů é Í ň ů š ě é ě ú ú ž ž ě é ě á ů á š ě é

Í č é ú ú ď š á ú ú Í č Í č é ž š é á é Í é ě ď á úď Ů ě č á ě ě á é ď Í ě é č á Ž ě á Í á ď ě ě é ň é ž é ě ě ě á á á Í Í áš ě č Í ě Ů ž á á Í é é á

ř ř Ž ž ě á ň ě ě Ž ý ý ú ů ž ý ř š áť ý š ě ž ě ť é šť á š á ž éž á Ž š á ě ý á ý ú Ý š ř á ž áž ě é ř Ž Š ě ž ě á é řá é Í š ř á ř ěř ň é ž ž ě Ú é

Á É ú ě Á ě Á Č ě ž ú ý é ě ý é ě ďž é ě č ť ě é Č Č ě úě šíě é š ě ě ě é é ě é š ě é ě ě úě ěď ý š é é é č ě ť č Ř é š ě é ěú ýš č č ý ý ý ě č é ď Í

Příloha č. 1: Mapy Iberského poloostrova znázorňující vývoj muslimsko-křesťanského

Izrael. soudců a králů. Jan Divecký. Pokračování Příběhů Tóry

ř ě é í ř ý ř á í ů á ý á ý ě éří í ř é á ří ý á í ů ýš é éř š Í ýú á é ú í á ě ý ř ě éá Úí í á á ř ě í Í ň ú í ěú ř í Í ý Ž á ň í á ě ř ý ř ří ě éá ř

תאונות עבודה -- ישראל -- סטטיסטיקה.

ú ú ť ú ú ú ú ú ú ú ú ú ť ť ú ú ť ú ú ú ť ó ú ť Ý ú ú ú ú ú ú ú ó

á ó ší ř ě á ě ě á í í í é ří ž Í á ě Í š í í í ó í ě é í í é ř Í é í ť í ří š ě á éž ž á ž á áá á í í č ě ř č é ď Ú á é ě ě É á š ě í Ž á í íč Í É ř

Ú é š é é š ú ů š Í Ú ú éú ú ú ú ú é é

š é ě é é č ě é é ž é č ž é é ě ý é é ý č Í č č ů ý ě ň é ů é ů ů š ě š ě ě ň ě ů š ý ý č č ů Ú Ú ý ě ů ý ě ž é ž č č Ú ž ž ě ě ě Š ů ě ý ě ň ý ě ý Ť

Ó ě í ě éě é á í í éí í í á í ě ě í í š íá á ě Ť Ó í ť é Ó í á í éž é ě á í ňí í é áá í á ň áž ěě á ě é Í íť Ž ě Ť í š í ě ž Ťí í ě í ě í é í Ů ňí í ě

2017 רבמטפס םיש דח םיטירפ

š á Č á í ž š á č ž í š á š Č íž á ří š á í ř čí ó í á á ě á ě í é č í č í á ž í ě á é š ž í áš š á í é ž é ž í ž í é ž ý á á é ž ú úč í ů ž ž ů ž ž ř

é ý ú é ý é ý ý ě ů ý ů ě ý ě é ě ú é ů ý é é é é é é é é é ý ů ý š š ě ýú ý ý ý ě ú é ů ý Í š ě ý ď ú ě ó ě Č é Ž ě ž š ý ú ý ú

Č ů ť ú ů ť ť ú ů ů ť ť ň ů Ť ť ů ó Č ú ť ů ů ů ú ó ó ť ů ů ú ú ú Á ú ť ť ó ň ů ů ň ť Ů Ů ť ň ů ů

é é ž í Ž ě ší ě é ší é š ě í í č é ě í í í Ž é Ť é š ě í č í í š č í íť íť ší Ť č í č é ú š ě í í ě Í í Ž š Ť í ě ě č í č ě í Ťí é í Ž ě ší ší ě é Ťí

á á ř á ě ě č é ž ř ř ř ě ž á š ě č ěř ž ř á ě ž č ž ě ě š ř š á á á ě ě ř š ř á ě Ž ř č á Í é ř á č žš á ž č ř á š á ě č ě ě š ř ů č á ř á č Á č ě ě

Nové přírůstky v knihovně ŽMP - leden 2016

מדריך צ כיה וסלובקיה מסדרת אייוויטנס

201 ר 8 אוני םיש דח םיטירפ

ř ž ř Ž ž Ú š ž ř Ž úř š ř ř ř úř Ž é š úř Ž ř š ž ř ž ř úř ř š ř š é ž é š é š š úř ř Ž é ř ú é ž ř é ř ř š ř ř ž é é é ř ž ř š ř ř é é ř š ř ř ž ř ž

á ž č á ě ě Ž ě é é á Ť ě é ě Í é ě č ě Ť é ú ě Í čá é á ě Í ě č čá č Í š Í čá á éí ě Ů á š Í á é ěů ď ě é é á Í á č Íé ě é Í ú č á Ú é ě á ě ž á ě ě

š É ú Á Á ž ó ú Ť Á

č č Ť ď

é ý ř ř é ě ř ů ě ě ě ý Ů ě ě š ř ů ý š ř é ůč ě ě š ř ů ě ř ř ú ý ů ý ů š ř é ř ř ř ů ú ú é ř ř ř ř é š é ý ř ř ř úř ř é ř ď ř ř ě ž ě

í í í í í í í í í í Ž í úí í í ý é ú í í í ž ý í í í ů í é í í í é ž í í í í ú í ú Á ý ů í í ší ů ž í ý Ř š í Ž ů ž í í í í é í é ů í ž é ú í ý í í Í

česky: výslovnost: pozn.: hebrejsky: m. תפוח jaderný gariný m. גרעין Jaffa Jafo m. תות jahoda zahradní tut hasadé m. תות השדה jak chcete kirconcha

íú É í í í ú Ž ě í é ý í š í í í é ě Ž é ě ší é í é ě í Í í í ů í í í í ě í í í í ě ě ě ě ý ě ý ě ý é ě í Ž ý é é Ž Ž ý Ž é š í ý Í ó ž ý ě ý ú ěž ý Í

ě ú í ř ě é í š š š ď á š š ě í Í é é í ý í ě ý á ý ě ý š š š š š Í í ž í áě é ě ó úá ě ú á é á ěš Á ř ď ř ú í á í í ě í ř í í ý úř í í á ě ý í úř š ů

šš úř ú ý ř é ř ě é ž é Ž ěř ě éř ÓÍ Č ěř ó ěř ó Í é ě Í ě š ě é ě ř ř ó ý Š Ž ě ý Š ř ě é Ž Č é Ó ě Ž ý ří ě ě ý é Ž óí ě ř ř ý

á ě ř é á č í ř á í ď í ě čů ř á í ď í á č á č í á č ř á í í ď í ú í á ý ů ý ů í ý ě ý ů ěř í ď í ě čů í Ž í í í ý ě ě í ď í éá ý á í Ť íúč í ě á í ř

ěý í č Č Ě í í í č Č ě¾ í ú č á ř č í ú č Áí í í í í ú ří ř ¾ ó ř¹ í ¾ í é á áů á í ě á ú í ř í ú řě á í ú ě řýý Ě Ýč É Ř č č í

ě š á š í á ý í á ž ý í á í ží í í í á é ě é ř š í í íž í í ě ě é é ě šíř é á í ř ě ě ú ě í á í ě ř ě é řá é Č é ť í í á é ů ěí ť í í š ý íš ě ý šů ž

ě ž ě š ě ě š ů ě ě é ě é ě ě ě ě š Ť ůú ď ě éú é ě ě ě š Ť ů ě Ť ů ý ů ě ěž ý ý ů ť ý Ž ěž ů ý é ú ěž ý ž ý ů ý ě ě ú é é ý ý ý Í ý ů ů ú ď ý š ý ě ť

á č é ů é ž Á é áří í á í Š á š í í í í í ů ě ů á í á í ů ě č é ů ů á ř í í á ž áň č řá úč í á ě řá ě ěš á ě á ý ý á ž ů á é ů ě Žá é ř í ů ří á é ř á

Í í É ť ď í é í ř ě ž ří á í í í í ů ě ě é ě É ž ě í á š ý ň á ý ř ů á Í é ž ě ě í á ů á í í ří á ž é ř ě ř á á ř Í č ů í Í ž ří ě ý ě Í ě ří ř ší á í

Ú ď á é é ž ú š ů é ů ě á ě Ž š á á á Žá ú š ů é š ě é š Ž Ž ý ů ě é š é á á ě á ů č ě á á ě ý ý Ů ě ú Ů á á š é ů ě ů ň ů ý á á ě é á ý á Č á á Žá š

Žť í Ž é Ě ý ň é Ť í

č Á Á Ú Ě č č č č č ú ř č Ž ů ů Ť ň Ž Ž ř č Ú č š ž š č ň Ě ú č ř š ř č Ž ú č ó ň Ž ůč Ř ň ň Ž Í ů č Íú č ř Ž ř ů ř úč Ú úč Ú ř š ú Í š ú ů ř š č óň É

ú ě ě ě ú ú ě ě š ě ě ě ě ě ě ě ú ě ů ů ů ě ě ů ů ů

Transkript:

מיליארד סינים לא טועים סודוקו אאוט, HIDATO אין ÏÚ ÏÂÎ Á Ó ÁÓ Á μ ßÓÚ ÁÓ ÈÚ ÓÏ ËÏ ٠ÔÈÊ Ó π Û ÂÁ μ ßÒÓ ÔÂÈÏÈ התוסף שתופס Ë ÈÒ ÒÎÏ ÛÒ Á ÈÙ Î È Ó ÌÈ ÏÂ Ï ßÓÚ ˆÈ ÚÏ È ÈÓ ßÙ ٠ ÈÚÏ ÌÈÓÂË ÔÂÏÈÓ Æ Â Â Â ÂappleÂÓ Î ÈappleÈÒ Ï ÓÓ ± ßÓÚ ÔÈÈappleÚ ÚÈ www.cs.technion.ac.il/magazine מתאמנים על יבש È ËÓÂ È Â ÈÁ ÁÂÓÓ ÈÙ Ï ÊÎ Ó ± ßÓÚ ÌÈ È ÂÊÁ  ÌÈÈË Ò ÌÈÁ Èapple ÌÈÓ Ó

תוכן עניינים על הצפנה, מזל וכבוד 8 ד"ר בני אפלבאום מספר על עבודת הדוקטורט שזיכתה אותו בפרס היוקרתי מטעם ארגון ה- ACM לא מתגעגע להיי-טק 9 ד"ר תומר שלומי, מרצה חדש בפקולטה, מעדיף להתמקד במחקר על פני קריירה בהיי-טק על מסלול ההמראה 10 גאוות היחידה של בוגרי המסלול להנדסת מחשבים נכנס לתמונה 16 פרופ' מיקי אלעד הגשים את חלומו לעבוד באקדמיה, ומאז הוא לא נח לרגע מציאות גיאומטרית 18 על הפעילות המגוונת הנעשית במרכז לגרפיקה ממוחשבת וחישוב גיאומטרי כשהחזון פוגש בניסיון 20 תחרות BizTEC ליזמים צעירים מאפשרת להפוך רעיון טכנולוגי להצלחה מסחרית התוסף ששווה מיליונים 22 אלכס סירוטה מספר על FoxyTunes,ו yahoo! והקשר לטכניון משחק אותה 25 ד"ר גיורא בנדק המציא משחק מחשבה שעשוי לגנוב את אור הזרקורים מהסודוקו מערכת הטכניון עורכים אחראיים: חיים גוטסמן ונועה מור תמונת השער המרכזית: שאול מרקוביץ כתובת המערכת: magazine@cs.technion.ac.il אתר הבית: www.cs.technion.ac.il/magazine מו"ל: קבוצת כתובת: רח' שפע טל 6 תל אביב, מיקוד: 67013, ת.ד. 57388, מיקוד:,61572 טל': 03 5652100 סמנכ"ל מערכת ופרויקטים: איילת מעברי עורכת עיתוני לקוחות: יעל ירדני הפקה: מיה סגל, מיטל סעד עיצוב גרפי: סטודיו SBC מנהלת קדם דפוס והפקות: אביגיל יעיש תיאום והפקת מודעות: גלית דרעי דפוס: בזק ישיר כריכה: צבי המו"ל אינו אחראי לפרסומים, תוכנם, סגנונם, עיצובם ו/או התמונות הכלולות בהם. כל המודעות מפורסמות באחריותו הבלעדית והמלאה של המפרסם, על פי הזמנתו ובהתאם לאישורו, כי הוא זכאי כדין לפרסם המודעה. דבר הדיקן קוראים יקרים, כדיקן הנכנס של הפקולטה למדעי המחשב, אני שמח לפתוח את הגיליון החמישי של מגזין הפקולטה. ברצוני להודות לדיקן היוצא, פרופ' עודד שמואלי, על שירותו הנאמן בשלוש השנים האחרונות, ולאחל לו את ברכת הדרך בתפקידו החדש כמשנה לנשיא למחקר. הפרויקטים שפרופ' שמואלי יזם בשנים האחרונות ממשיכים לשאת פרי. אחד מהם הוא תכנית לפידים לעידוד מצוינות ויזמות במדעי המחשב, שהמחזור הראשון שלו החל את דרכו בשנת הלימודים הנוכחית. על התכנית, ועל חמשת הסטודנטים שנבחרו בקפידה פרופ' אלי ביהם להשתתף בה, תוכלו לקרוא בגיליון זה. הפקולטה מציעה לימודים אקדמיים ברמה הגבוהה ביותר, המשלבים ידע תיאורטי עם ניסיון מעשי. החלק המעשי מתבטא בביצוע פרויקטים בתחום התוכנה, בעיקר במסגרת מעבדות הפקולטה. בשנים האחרונות הגדלנו את מספר הפרויקטים המוצעים, ואנו מעודדים הצטיינות גם במסגרת זו. כחלק ממאמץ זה, הענקנו החודש פרסים לפרויקטים הטובים ביותר שבוצעו בשנה האחרונה )פרטים בגיליון(. נוסף על כך, פתחנו בסמסטר הנוכחי, באופן ניסיוני, קורס "פרויקט תעשייתי", המאפשר לחברות היי-טק להציע נושאים לפרויקטים בתחום התוכנה, שיתבצעו, בהנחייתן, על ידי סטודנטים בפקולטה. במסגרת זו מתבצעים בימים אלו כ- 16 פרויקטים. לאחרונה קיבלנו מחמאות מוועדת הערכה בין לאומית שביקרה בפקולטה, בראשות פרופ' רנדי כץ הדיקן היוצא של מדעי המחשב באוניברסיטת ברקלי. זו ביצעה הערכה מקיפה לנעשה בין כותלי הפקולטה, ומצאה שהפעילות הנעשית בה מציבה אותה ברמתן היוקרתית של עשר האוניברסיטאות המובילות בתחום מדעי המחשב בארצות הברית. כדי לשמור על רמה זו אנו מתכוונים להמשיך ולשפר את רמת הלימודים והמחקר בכל התחומים. נאמנים לשיטתנו, אנו ממשיכים להרחיב את הקשר עם בוגרינו. כבר יותר משנה שאנו עמלים על בניית בסיס נתונים מודרני ומעודכן, ואל רבים מכם בוודאי כבר התקשרו העוסקים במלאכה. לאחרונה אף השקנו אתר באינטרנט שדרכו יכולים הבוגרים לעדכן את פרטיהם. המידע מאובטח, וישמש רק לקשרים עמם. מי שטרם עדכנו את פרטיהם מוזמנים לעשות זאת )פרטים בגיליון(. כך נוכל לפנות אליכם למגוון מטרות, כגון משלוח מגזין הפקולטה, מידע כללי, הזמנת בוגרים לאירועים מקצועיים וחברתיים, כנסי בוגרים ועוד. בקרוב גם נקיים את "כנס בוגרי שנות השבעים", לבוגרים הוותיקים מהמחזורים הראשונים, שבו נציין 40 שנים לפקולטה, שנוסדה ב- 1969. אי אפשר שלא להזכיר את המשבר הכלכלי העולמי, שכן אין היום אדם שלא מושפע ממנו. הטכניון כמוסד ספג הפסדים, וחלק מהתורמים ספגו הפסדים כבדים, עד כדי אובדן כל כספי קרנותיהם. אי לכך, התמיכה הנדיבה של תורמים, בארץ ובחו"ל, צפויה לקטון. המשבר מחלחל גם לפקולטות, ואנו ניצבים בפני אתגרים כלכליים לא פשוטים, ומשתדלים לחסוך ככל האפשר, תוך פגיעה מזערית בלימודים ובמחקר. כבר לפני יותר מחצי שנה, עוד לפני שפרץ המשבר הנוכחי, התחלנו בתכנית לחיסכון בחשמל בבניין טאוב, ומאז ניכר חיסכון עקבי ומשמעותי של יותר מ- 20 אחוז מצריכת החשמל. חלק מהרווחים יושקעו בפעילות נוספת להגברת החיסכון, והשאר יופנו לפעילויות חשובות אחרות. בסיום דברי, אני מברך את ד"ר תומר שלומי עם הצטרפותו כחבר סגל חדש בפקולטה, ומאחל לו הצלחה. ד"ר שלומי עוסק בתחום הביואינפורמטיקה, ומשלים את הקבוצה הקיימת בפקולטה. עוד על ד"ר שלומי תוכלו לקרוא בגיליון זה. ואחרון חביב, פרופ' אורנה גרימברג מונתה לאחרונה לסגנית דיקן ביה"ס ללימודי קריאה נעימה מוסמכים. אני מאחל לה הצלחה בתפקידה. פרופ' אלי ביהם דיקן הפקולטה צילום: אלינה ליבשיץ

תכנית לפידים הנבחרים הם צעירים, כישרוניים, בעלי אמביציה וחולמים על תפקידי מפתח בעולם העסקים הטכנולוגי, אבל הם לא פרחי היי טק טיפוסיים. לחמשת הסטודנטים שנבחרו למחזור הראשון של תכנית לפידים יש שאיפות לא רק לפתח תוכנה אלא גם להנהיג. שי אגסי, מאחוריך מחזור א' של תכנית לפידים עם פרופ' עירד יבנה )שלישי מימין( צילום: אלינה ליבשיץ "אני לא אוהב את העיסוק בציונים, ב'מצוינות'. לא באתי לטכניון להשיג ציונים", אומר ארי ציגלר. ארי הוא אחד מחמשת הסטודנטים שנבחרו להשתתף בתכנית לפידים, תכנית מצוינות חדשה בפקולטה שיצאה ל דרך השנה. התכנית, שמטרתה המוצהרת היא להכשיר בוגרים בעלי פוטנציאל למנהיגות וכישורים מעולים בתחום היזמות והניהול, היא פועל יוצא של שיתוף הפעולה בין הפקולטה לבין חברות היי טק מובילות - אינטל, מיקרוסופט ואלביט. "אני בעצמי הייתי כנראה נכשל במיון שאותו עברו הסטודנטים שהתקבלו לתכנית", מעריך פרופ' עירד יבנה, העומד בראשה. "בתכניות מצוינות אקדמיות בוחנים בדרך כלל את הפוטנציאל של הסטודנטים להפוך לחוקרים מצוינים. המטרה של לפידים שונה", הוא ממשיך, "השוני הזה דרש מאיתנו לבנות תכנית מיון ייחודית". תהליכי המיון והקבלה "באחד משלבי המיון חולקנו לקבוצות של שבעה. כל קבוצה התבקשה ליצור מפרט ותכנית עסקית לנגן מוזיקה", מספר

עמית גרוס )23(, סטודנט שנבחר ללפידים. שלב המיון אליו מתייחס גרוס הוא רק אחד מבין חמישה שלבים שונים: מיון על סמך ציוני בגרות והמבחן הפסיכומטרי, שאלון אישי, בחינה ייחודית של יכולות למידה והעמקה, מבחני מצב לבחינת אישיות ומנהיגות נוכח אתגרים המחייבים שיתוף פעולה, ושני ריאיונות אישיים. "זה היה מעין מבחן של דינמיקה קבוצתית", מספר גרוס. "במבחן דומה שעברתי בצבא היינו צריכים לעשות גשרים מקשים וסיכות. במבחן הזה מוקד העניין היה שילוב של מחקר ופיתוח, ומקסום של רווחים", הוא מדגיש. "כבר בתחילת הדרך היה ברור שאיננו מומחים במבחני מיון מהסוג הדרוש עבור תכנית זו, הכוללים גם אלמנטים שאינם בהכרח אקדמיים", מספר יבנה, "ולכן נעזרנו בפסיכולוג עינב לבני, שסייע בבנייה ובמימוש של תכנית המיון". לבני, לשעבר הפסיכולוג הראשי של תכנית "תלפיות" היוקרתית של צה"ל, היה אחראי לעיצובם של תהליכי המיון והקבלה עבור תכניות מצוינות בצה"ל. כיום הוא עומד בראש חברת,cBeyond המייעצת בין השאר בנושאי כוח אדם לחברות הזנק. "פחדתי, יותר מכל, משלב הדינמיקה הקבוצתית. זו הפעם הראשונה שלי במבחן מסוג זה", מציינת ענת עציון )21(, גם היא מן המתקבלים לתכנית, בהתייחסה לאתגר הקבוצתי. למרות הציפיות הנמוכות, נראה כי עציון התגברה במהירות על חששותיה. "ענת ונבחנת נוספת, שני, התלבשו מיד על הבעיה והציגו את דעתן בצורה אסרטיבית. הן ידעו מה הן רוצות ודאגו לשכנע את האחרים", מספר גרוס. "אני אוהבת להיות מעורבת ולהשפיע על מהלך העניינים", אומרת עציון, ומוסיפה, "חשוב לי שדעתי תישמע אך גם להיות ביחסים טובים עם הסביבה שלי". לארי ציגלר )23( יש כבר לא מעט ניסיון ניהולי-פיקודי, והוא מודע לצורך לשמור על איזונים נכונים. "לא הייתי פופוליסט", הוא אומר כשהוא מתאר את האופן שבו פיקד על חייליו בצבא, בגדוד 101 של הצנחנים. "מצד שני, דאגתי מאוד לחיילים שלי". ההבדלים הבולטים בין הסטודנטים שנבחרו לא נעלמו מעיניהם של ראשי התכנית. "האנשים שנבחרו שונים זה מזה. לכל אחד מהם כישרונות ייחודיים משלו", מספר יבנה, ומסביר כי "התכונות הנדרשות כדי להיות יזם טוב שונות מהתכונות הנדרשות כדי לנהל בחברה גדולה". עם זאת, לסטודנטים שנבחרו יש גם לא מעט מן המשותף. "כל החמישה מאמינים בעצמם", מציין יבנה. "וכולם כמובן אינטליגנטיים מאוד", הוא מוסיף. אך ביטחון עצמי ואינטליגנציה אינם המכנה המשותף היחיד. לכל החמישה עניין וניסיון מוקדמים בתחום מדעי המחשב, ועבור אחדים - מוקדמים מאוד. כל הדרכים מובילות ללפידים "כבר בגיל 13-12 ידעתי שאני רוצה ללמוד מדעי המחשב בטכניון", מספרת שני לסר )21(, גם היא בין הסטודנטים הנבחרים. עבור לסר, ששני הוריה מהנדסי תוכנה בוגרי הטכניון, זה נראה טבעי. כשהייתה בת שמונה עברה משפחתה של לסר לקליפורניה, לעמק הסיליקון. "למדתי שם עד גיל 14", היא מספרת. "יש שם הרבה מהגרים, ולכן זכיתי ללמוד על תרבויות שונות. זה חשוב לדעתי לראות עולם, לראות איך אנשים במקומות שונים עושים דברים דומים בצורה אחרת", מוסיפה לסר. "בבית ספר בעמק הסיליקון יש שאיפה רבה להצליח והמון תחרותיות. אנשים רבים שואפים להגיע למקום של סרגיי ברין ולארי פייג', מייסדי גוגל". ארנון יוגב, גם הוא מהסטודנטים שהתקבלו לתכנית, אמנם לא היה בטוח בעתידו המקצועי בגיל כה מוקדם כמו לסר, אך אף שהוא רק בן 23, ברזומה שלו כבר מצוין ניסיון עבודה בתחום ההיי טק בארץ ובארצות הברית. "עבדתי במשך שנה וחצי כבודק תוכנה בפיליפס, כולל שלושה חודשים בקליבלנד", הוא מספר. "אין לי בעיה לעבוד קשה כשכיר בחברת היי טק. ייתכן שאני לא תואם לסטריאוטיפ של עובד שכיר בתחום המחשבים, אבל בחרתי בכיוון הזה כי אני אוהב לתכנת. למרות הרושם שיכול להיווצר מהשורות הארוכות של התאים הקטנים )קיוביקלז(, אני חושב שסוג העבודה הזה מעמיד בפני אנשים אתגרים מסובכים ויצירתיים". גם לציגלר ניסיון עבודה בתחום המחשבים. במשך השנה שחלפה מאז שהשתחרר מהצבא הוא הספיק לשמש כמנהל רשת ואבטחת מידע בחברת,Global CST העוסקת בייעוץ ביטחוני. נוסף על כך עבד במפעל הפיס כמפתח בסביבת.Sharepoint ציגלר, בדומה ליוגב, סבור שהתחום הטכנולוגי משאיר מקום רב לביטוי האישי. "אני אוהב את עולם התוכנה ועולם המחשוב. כל אחד מביא לתחום הזה את העולם שלו והחשיבה שלו". עציון רכשה את הניסיון שלה בתחום המחשבים בצבא, ביחידה 8200. "לעבודה שלי בצבא היו היבטים מודיעיניים, אבל גם היבטים טכנולוגיים", היא מציינת. "אני אוהבת פרויקטים ועשייה, ולא פוחדת מעבודה קשה". עציון מתכננת להתמחות בתחום הביואינפורמטיקה, מסלול חדש יחסית בפקולטה. "הקשר בין ביולוגיה למחשבים הוא קשר די חדש, שאנחנו רק בתחילת הדרך למימוש הפוטנציאל שלו", היא מוסיפה. הדור הבא בתעשייה "המטרה העיקרית של התכנית היא, כאמור, לאתר את מנהיגי העתיד שיוכלו להשתלב בתעשייה כמנהלים וכיזמים, ולהעניק להם במסגרת תכנית הלימודים יתרון יחסי בכיוון זה. עם זאת, בראש ובראשונה הם יהיו מומחים במדעי המחשב", מדגיש יבנה. הסטודנטים שהתקבלו לפרויקט ילמדו באחד ממסלולי הלימוד הארבע שנתיים במדעי המחשב, ולאלו יתווספו קורסי בחירה בתחום הניהול העסקי. בנוסף לפעילויות מיוחדות במהלך הלימודים, בחופשות הקיץ ישהו הסטודנטים כשבועיים בחברות המשתתפות בתכנית, במטרה לחשוף אותם למחקר ופיתוח מתקדם בתעשייה וכן להיבטים עסקיים וניהוליים. מדוע הסטודנטים בחרו להקדיש עצמם לתכנית תובענית זו ומהן ציפיותיהם? החלטנו לשאול אותם בעצמנו:

תכנית לפידים נא להכיר: מנהיגי המחר עמית גרוס גיל: 23 מגורים: חיפה צבא: קצין מודיעין שדה בחטיבה מרחבית למה לפידים: אפשר לשלב לימודים אקדמיים עם לימודים מעשיים, ולהגיע לתפקידי פיתוח וניהול. אוהב ופחות אוהב בטכניון )עד כה(: עדיין לא גיבשתי. בשעות הפנאי: צלילה ואמנות הלחימה "נינג'טסו". שני לסר גיל: 21 מגורים: רמת השרון צבא: אחראית משמרת באמ"ן מחקר למה לפידים: יש לי שאיפות לעתיד, ואני מאמינה שהתכנית תעזור לי לממש אותן. אוהבת בטכניון )עד כה(: הפעילויות שמוצעות לקידום ופיתוח הסטודנטים. פחות אוהבת: העיר חיפה מרובת עליות וירידות. בשעות הפנאי: קריאה, קולנוע, ריקוד. ארנון יוגב גיל: 23 מגורים: מצפה גילון צבא: מפקד בחיל מודיעין למה לפידים: זוהי הזדמנות מעולה לקבל את הכלים שיסייעו לי בעתיד. אוהב בטכניון )עד כה(: אנשים טובים והרבה עזרה והדדיות. פחות אוהב: אין משהו ספציפי. בשעות הפנאי: כדורסל וצלילה. ארי ציגלר גיל: 23 מגורים: אלקנה צבא: מפקד בצנחנים למה לפידים: מטרות התכנית חופפות ליעדים שהצבתי לעצמי. אוהב בטכניון )עד כה(: התזמורת והבריכה. פחות אוהב: את העומס בכיתות התרגול. בשעות הפנאי: נגינה, שחייה, קריאה ובישול. ענת עציון גיל: 21 מגורים: חיפה צבא: בתחום טכנולוגי-מודיעיני ביחידה 8200 למה לפידים: דברים רבים שהתכנית הזו מאפשרת לנו לבצע קיוויתי לעשות בכל אופן, אך בתכנית אעשה זאת )בתקווה( מהר יותר וטוב יותר. אוהבת בטכניון )עד כה(: את העצמאות שלא אפיינה מסגרות אחרות שבהן השתתפתי. פחות אוהבת: את הריצות בין הבניינים לשיעורים העמוסים. בשעות הפנאי: צילום, שחייה, קולנוע, גאדג'טים ואוספים שונים ומשונים. צילומים: אלינה ליבשיץ מאת: אור הירשאוגה

ראיון עם הדיקן מכוון גבוה הוא אמנם חדש בתפקיד, אך לפרופ' אלי ביהם, דיקן הפקולטה, יש כבר מדיניות מגובשת. קידום מעמדה של הפקולטה בעולם, שיפור תכניות הלימודים והגדלת מספר הסטודנטים לתואר שלישי הם רק חלק מהיעדים שסימן: "זה הזמן לבוא אלינו ללמוד" רק לפני כשלושה חודשים נכנס פרופ' אלי ביהם לתפקיד דיקן הפקולטה למדעי המחשב, וכבר ברור לו היעד הבא: "אני מתכוון לפעול לכך שהפקולטה תמוקם גבוה בעשירייה הפותחת של הפקולטות למדעי המחשב הטובות בעולם, בכל האספקטים: מחקר, הוראה, רמת הסטודנטים וכמובן רמת הסגל". ביהם, שמעוניין לחזק את מעמדה הבין לאומי של הפקולטה, מדגיש בפתח השיחה: "כבר עכשיו אנו טובים מאוד. עם זאת, נפעל פרופ' אלי ביהם במלוא המרץ לפיתוח המחקר ולשיפור ועדכון תכניות הלימודים המוצעות, תוך חתירה למובילות ולמצוינות". מפצח הצפנים לביהם קריירה רבת שנים בתחום המחשבים ובעולם המחקר האקדמי. את התואר הראשון סיים עוד לפני גיוסו לצה"ל, ובצבא שירת ביחידת מחשבים בחיל האוויר, שבה הוא משרת עד היום במילואים. עם שחרורו עבד תקופה קצרה בחברת סטארט אפ, ולאחר מכן החל בלימודי תואר שני שהתפתחו למסלול ישיר ל דוקטורט במכון ויצמן. במסגרת מחקרו עבד בתחום הקריפטאנליזה הדיפרנציאלית של צפנים סימטריים. מיד לאחר סיום הדוקטורט הצטרף לטכניון כמרצה. "הדוקטורט שלי עסק בשבירת תקן ההצפנה Data( DES,(Encryption Standard תקן הצפנת הנתונים הנפוץ בעולם, שפותח בשנת 1975 ושימש באופן נרחב את עולם הבנקאות. הצלחתי להראות ש DES אינו כה חזק כפי שסברו בזמנו, ותוצאות המחקר היו בין הגורמים שהביאו, לאחר שנים, להחלפת התקן. עד היום משתמשים בשיטה שפיתחנו לבחינת חוזקם של צפנים, וגם ככלי לפיתוח צפנים חדשים", מספר ביהם. "עבודת מחקר ידועה נוספת שביצעתי עם הסטודנטים אלעד ברקן ונתן קלר בטכניון, עסקה בעולם התקשורת הסלולרית מהדור השני של רשתות GSM הנפוצות. הראינו כיצד ניתן להאזין לשיחות של כל מנוי סלולר, ואף לשוחח במכשיר על חשבון אחרים. אף שתיקונים אחדים יושמו בפועל על ידי מפעילות הסלולר, חולשות האבטחה נפתרו רק עם המעבר לטכנולוגיית הדור השלישי, המתבססת על צפנים בטוחים וידועים שאותם לא ניתן 'להתקיף' בקלות". פקולטה מובילה ביהם משבח את עבודתו של הדיקן היוצא ואת הישגיה של הפקולטה בשנים האחרונות. "לו היה ניתן, הייתי ממנה את פרופ' עודד שמואלי לדיקן לכל החיים. אין לי ספק שגם בתפקידו החדש כמשנה לנשיא למחקר הוא יתרום תרומה מכרעת". לדברי ביהם, באחרונה ביקרה בפקולטה ועדת הערכה בין לאומית שדירגה את רמת הפקולטה בין עשר הפקולטות למדעי המחשב הטובות בארצות הברית. גם בהזדמנויות אחרות זכתה הפקולטה לשבחים: "ועדת ההערכה של המועצה להשכלה גבוהה, שבחנה את כל המחלקות למדעי המחשב בארץ, קבעה כי הפקולטה הינה בעלת רמת הלימודים הגבוהה ביותר", מציין ביהם. צילום: אלינה ליבשיץ לנצל לטובה את המשבר במסגרת תפקידו כדיקן מתכוון ביהם לפעול לשיפור נוסף: "בראש ובראשונה יש ל דאוג לחיזוק המובילות הבין לאומית שלנו. הדרך לעשות זאת היא לפעול כך שלפקולטה יגיעו מרצים וחוקרים מעולים ומובילים בתחומם. נוסף על כך נמשיך להעניק לסטודנטים סביבה תומכת הכוללת תכניות מצוינות, מלגות ותנאים אטרקטיביים. הסגל ואנוכי מתכוונים להמשיך ולעשות כמיטב יכולתנו להעניק לסטודנטים לתארים המתקדמים הנחיה מקיפה, שתוביל לעריכת מחקרים חדשניים", מדגיש ביהם. "בכוונתי להמשיך ולעודד את הגידול במספר הלומדים לתואר שלישי. יש בכך השפעה משמעותית על היקפי המחקר בפקולטה ועל הישגיה, כמו גם השפעה ניכרת על תעשיית ההיי טק הישראלית, שעמה אנו מקיימים דו שיח שוטף". נוכח המשבר בכלכלה העולמית מציע ביהם למועמדים ולסטודנטים החדשים לאמץ חשיבה לטווח ארוך. "עכשיו זה העיתוי הנכון לבוא אלינו ללמוד, תוך ניצול תקופת השפל להעמקת ההשכלה. אני מעריך כי תקופת המשבר הנוכחי תקביל למשך תקופת לימודים, ואין לי ספק שכאשר המשבר יסתיים, התעשייה תחפש אחר בוגרים מעולים, משכילים ומנוסים". מאת: רן מירון

בהצטיינות יתרה על הצפנה, מזל וכבוד "היה לי מזל רב", אומר ד"ר בני אפלבאום, שזכה בפרס יוקרתי מטעם ארגון.ACM נראה שלא רק המזל סייע לו בדרכו האקדמית אלא גם הרבה כישרון ואמביציה. אפלבאום, השוהה עתה בפרינסטון בהשתלמות פוסט דוקטורט, מספר על תחום מחקרו ועל געגועיו לפקולטה ולבניין טאוב זה יותר משנה שד ר בני אפלבאום נמצא באוניברסיטת פרינסטון במסגרת השתלמות פוסט דוקטורט בתחום הקריפטוגרפיה. בהשוואה לפרינסטון, מחלקת מדעי המחשב בטכניון היא גדולה ומגוונת ומציעה הזדמנויות רבות לפגוש אנשי מחקר ודוקטורנטים. אני בהחלט מתגעגע לאווירה הנעימה והמפרה בבניין טאוב, אומר אפלבאום ומוסיף כי בכוונתו לחזור בשנה הבאה לישראל ולחפש משרה אקדמית. צובר פרסים בכל שנות לימודיו באקדמיה נחל אפלבאום הצלחות רבות, ועל חלקן אף קיבל פרסים ומלגות. אולם אין ספק כי ההישג הבולט ביותר של אפלבאום הוא הפרס מטעם הארגון הבין לאומי החשוב ביותר במדעי המחשב - ACM Association for(,)computing Machinery שהוענק לו בחודש אוגוסט האחרון על עבודת הדוקטורט שעשה בפקולטה בהנחיית פרופ יובל ישי ופרופ איל קושלביץ. ארגון ACM מעניק מדי שנה פרסים לעבודות דוקטורט מצטיינות במדעי המחשב מכל העולם. השנה הוענק הפרס הראשון לחוקר מ- MIT. יחד עם שני חוקרים מ- CMU זכיתי בפרס השני על המחקר קריפטוגרפיה בזמן מקבילי קבוע, מספר אפלבאום. ל דבריו, טקס קבלת הפרסים, שנערך בקליפורניה, היה מרשים ומרגש. קיבלתי תעודת הוקרה, פרס כספי וכמובן הרבה כבוד, הוא אומר, וכמעט באותה נשימה הוא מוסיף: חשוב לא לאבד פרופורציות. היה לי מזל רב בכל הנוגע למחקר ולתוצאותיו. אמנם עבדתי קשה וקיבלתי הנחיה מעולה, אבל, כמו בכל דבר, גם במחקר מרכיב המזל הוא חשוב ביותר. מרימון לטכניון אפלבאום )33( גדל ברחובות, וכבר ביל דותו גילה חיבה יתרה לשני נושאים: מתמטיקה ומוזיקה. לאחר שירותו הצבאי נרשם ללימודים בבית הספר למוזיקה רימון. ניגנתי בגיטרה ותכננתי להתפתח בתחום הלחנת מוזיקה לסרטים, הוא מספר. אחרי שנתיים הרגיש אפלבאום שמיצה את הפרק הזה בחייו, וללא פרידה נרגשת פנה ללימודי מדעי המחשב במסגרת תכנית המצטיינים אמירים באוניברסיטה העברית בירושלים. כשסיים את התואר הראשון היה ברור לו שהוא ממשיך ללמוד לתואר שני במדעי המחשב. בעקבות אשתו, שהתקבלה ללימודי פסיכולוגיה בחיפה, הוא פנה צפונה והחל ללמוד בטכניון. ד"ר בני אפלבאום )שלישי משמאל( בטקס הענקת הפרס לא מוותרים על הבטיחות על עבודת הדוקטורט שלו מספר אפלבאום: יחד עם המנחים שלי התמקדתי בניסיון להשיג הצפנות יעילות ככל האפשר, שבהן כל תו של הטקסט המוצפן תלוי במינימום תווים בהודעה. במילים אחרות, כל ביט של הפלט תלוי בביטים מעטים מאוד של הקלט. בה בעת הראינו שניתן לעשות זאת בלי לוותר על בטיחות ההצפנה. באמצעות שיטה זו ניתן למצוא אלגוריתם הצפנה יעיל מאוד, אך גם בטוח מאוד. ל דבריו, קריפטוגרפיה מודרנית מתמקדת בניסיון ליצור מערכת שהבטיחות שלה ניתנת להוכחה. אנו מוכיחים שפיצוח מערכת ההצפנה שקול לפתרון בעיה חישובית הנחשבת קשה, וכך אנו יכולים להראות שהמערכת בטוחה על בסיס הנחות מוגדרות היטב. אמנם מדובר בהנחות, אבל מצב זה עדיף מההצהרה המערכת שיצרתי בטוחה כי אני חושב שהיא בטוחה, מסביר אפלבאום. עבודת הדוקטורט של אפלבאום מיוחדת ושונה מדברים קודמים שנעשו בתחום, אומר קושלביץ. ל דבריו, המחקר התקדם בדרך לא צפויה והתפתח באמצעות קישור בין כמה נושאים שקודם לכן לא נראה כל קשר ביניהם. הכלי המרכזי במחקר נקרא.Randomizing polynomials זהו כלי ששימש את ישי ואותי באחת העבודות המוקדמות שלנו, ולכן היה זה אך טבעי שננחה במשותף את עבודת הדוקטורט של בני, מספר קושלביץ. בעבודת הפוסט דוקטורט בפרינסטון ממשיך אפלבאום לעסוק בקריפטוגרפיה ובתיאוריה של מדעי המחשב. עתה אני מנסה להבין את הקשר בין קריפטוגרפיה ובין למידה חישובית. עד כה עסקתי בתיאוריה, ולאחרונה פונה המחקר לכיוונים יישומיים יותר בתחום אבטחת המידע, הוא מסכם. צילום: אתר ACM מאת: רן מירון

פנים חדשות בפקולטה לא מתגעגע להיי טק תתפלאו, אבל יש מי שמעדיפים לוותר על הכסף הגדול בתעשיית ההיי טק ולבלות את זמנם דווקא בין כותלי האקדמיה. ד"ר תומר שלומי, התוספת החדשה בפקולטה, מתרכז היום בחקר מערכות ביולוגיות אנושיות שעשוית להוביל לטיפולים רפואיים חדשניים צילום: אלינה ליבשיץ ד"ר תומר שלומי בשנת 1992 פיתח ד"ר תומר שלומי )31( משחקי מחשב. "הייתי אז בן 15", הוא מספר. "אלו היו משחקי ארקייד. פיתחתי אותם יחד עם חבר, ושיווקנו אותם דרך רשת חנויות המחשבים באג". אלא שההישג המרשים הזה לא ניפח לדבריו את חשבון הבנק שלו, ולא - הוא לא התעשר ממנו. "כסף? הרווחנו קצת כסף", מדגיש שלומי. "לא סכום גדול. קניתי בו מחשב". המסלול המהיר להצלחה אלא שמהתחלה צנועה זו המשיך שלומי למסלול קרייריסטי מהיר, שכלל בין השאר עבודה בחברות שונות כגון פורמולה, ווקאלטק ואקסרה, ועם הזמן התקדם מתפקיד זוטר לראש צוות בפיתוח תוכנה. "התחלתי לעבוד בווקאלטק כשהשתחררתי מהצבא. עבדתי שם כארבע שנים, ובמהלכן התחלתי ללמוד לתואר ראשון במדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב". השילוב בין עבודה ללימודים נמשך גם אחר כך: כאשר עבר לעבוד בחברת אקסרה, למד במקביל לתואר שני. בהמשך ביצע כהגדרתו "מעבר מהיי-טק לאקדמיה - ללימודי הדוקטורט". לדברי שלומי, דווקא הניסיון העשיר שרכש בתעשייה הוביל אותו למסקנה שכסף הוא לא מטרתו העיקרית. "כבר הייתי שם. ויתרתי על משכורת גבוהה בהיי טק. אני מעדיף לעסוק במחקר - זה מה שמעניין אותי כעת". מהיי טק היישר לחיק הביולוגיה המולקולרית המחקר של שלומי עוסק בפיתוח אלגוריתמים לאנליזה של רשתות ביולוגיות. זה אולי נראה משונה למי שעבד כ"הייטקיסט" לכל דבר, ומצטייר כאיש של מדעים "קשיחים". "אנשים שעוסקים במתמטיקה או בפיזיקה, המדעים המדויקים הקלאסיים, מתייחסים לביולוגיה כמו למדע 'רך'. הרושם הזה אינו מדויק", הוא מסביר. "כשאתה לומד ביולוגיה מולקולרית בפעם הראשונה זה מפתיע. המערכות הביולוגיות מתגלות כמערכות הנדסיות לכל דבר". נוסף על כך, ההתמחות בתחום מדעי המחשב הכרחית בתחום שבו בחר שלומי לעסוק. "התקדמות בשיטות המבוססות על ניסויים בביוטכנולוגיה technologies( )high-throughput מאפשרת למדוד אוספים עצומים של אינטראקציות בין מולקולות בתא, המאורגנות ברשתות ביולוגיות. אולם הגישה המקובלת לאנליזה של מערכות ביולוגיות בוחנת דינמיקה של רשתות קטנות. הגישה הזאת אמנם מספקת תיאור מפורט מאוד של מערכת המורכבת מכמה מולקולות בודדות, אבל היא בעייתית כשעוברים למערכות גדולות יותר". במערכות ביולוגיות גדולות יותר, כפי שמסביר שלומי, נדרשים מודלים חישוביים ואלגוריתמים חדשים. "במסגרת זו המחקר שלי מתמקד במערכות מטבוליות ובמתן תיאור רחב היקף של מנגנון חילוף החומרים התאי", הוא מחדד. "המחקר שלי הוא בהחלט בתחום מדעי המחשב - השאלות אמנם עוסקות בפענוח תהליכים ביולוגיים, אבל המחקר מבוסס על פיתוח שיטות חישוביות חדשות והפעלתן על נתונים ביולוגיים ניסויים". שיטה חישובית לצורך חיזוי מוקדם של מחלות באחרונה התפרסם מחקר של שלומי בכתב העת היוקרתי.Biotechnology Nature "פיתחנו שיטה חישובית המאפשרת לאפיין בצורה רחבת היקף את תהליך חילוף החומרים ברקמות אנושיות שונות". לדבריו, שיטה זו יעילה משום שלתהליכים מטבוליים יש חשיבות מרכזית במחקר של מגוון מחלות שכיחות, כגון סוכרת והשמנת יתר, וכן במחקר של מחלות גנטיות נדירות. "להבנה עמוקה של תהליכים אלו צפויות להיות השלכות יישומיות בתחום הרפואה", מסביר שלומי. "בעבודת ההמשך שאני מעורב בה כרגע אנחנו מפתחים שיטה המאפשרת לחזות סמנים ביולוגיים שבאמצעותם ניתן לבצע זיהוי מוקדם של מחלות מטבוליות באמצעות בדיקות דם ושתן. במקרים רבים אבחנה מהירה של מחלות מטבוליות בתינוקות היא בעלת חשיבות מכרעת בכל הנוגע לאיכות הטיפול". לא פחות יצירתי "הטכניון הוא מוסד אקדמי מחקרי ברמה גבוהה ביותר", מסביר שלומי. "אני מנחה בימים אלה קורס מתקדם בביואינפורמטיקה. זהו קורס חדש העוסק בתחום המחקר העיקרי שלי - אנליזה של רשתות. זאת הזדמנות מצוינת עבורי לעניין סטודנטים לתארים מתקדמים בשאלות מחקר פתוחות, בדרך להקמת קבוצת מחקר שתעסוק בתחום זה". ובכל זאת, איך הוא רואה את המעבר מפיתוח משחקי מחשב בילדות לעיסוק באספקטים חישוביים של מערכות ביולוגיות מורכבות כיום? לשאלה זו שלומי מספק תובנה מפתיעה: "זה לא בהכרח פשוט יותר לפתח משחקי מחשב. זאת עבודה מורכבת ויצירתית לא פחות מעבודות מחקריות שעשיתי באוניברסיטה". מאת: אור הירשאוגה

סיפורו מעברשל ליםמסלול על מסלול ההמראה "זהו המסלול הטוב ביותר בשתי הפקולטות", מחווה פרופ' רן גינוסר את דעתו על מסלול הנדסת המחשבים, המשותף לפקולטה למדעי המחשב ולפקולטה להנדסת חשמל. נראה שהוא אינו היחיד שחושב כך עובדה - המעסיקים עומדים בתור כדי לגייס את בוגרי המסלול ולנצל את הידע הרב תחומי שלהם מערכות המשלבות תוכנה וחומרה מקיפות אותנו מכל עבר - בקרת ההצתה של המכונית, המצלמה הדיגיטלית, הממיר של הטלוויזיה בכבלים והטלפונים הניידים - והיום קשה לנו לדמיין את חיינו בלעדיהן. כדי שנוכל ליהנות מעוד ועוד פיתוחים כאלה שישנו את חיינו, נדרשים מהנדסי העתיד לעבור הכשרה מקיפה בתחומי הפיזיקה, האלקטרוניקה והתוכנה. בדיוק לשם כך נפתח המסלול להנדסת מחשבים, המסלול המשותף לפקולטה למדעי המחשב ולפקולטה להנדסת חשמל. לפי ההגדרה הרשמית, זהו מסלול ארבע שנתי לתואר מוסמך למדעים,)B.Sc( ומטרתו להכשיר מהנדסים שתחום התמחותם הוא תכנון ובנייה של מערכות אלקטרוניות הכוללות מחשבים, ולחנך מהנדסי מחשבים בעלי ידע רחב בתוכנה ובחומרה. כמעט תואר כפול פרופ' מיכה לינדנבאום, חבר בוועדת ההיגוי של מסלול הנדסת המחשבים מטעם הפקולטה למדעי המחשב, מתאר את ייחודו של המסלול: "המסלולים המיוחדים האחרים ממוקדים בהתמחויות ספציפיות, ואילו מסלול זה מרחיב את היריעה כדי להקיף תחומים מגוונים. לצד התחומים המסורתיים של מדעי המחשב נוספים גם נושאים הנוגעים להנדסת חשמל כגון אלקטרוניקה, חומרה, תקשורת, בקרים ועיבוד אותות. זהו אחד המסלולים המגוונים ביותר בטכניון. כמעט אפשר לכנותו מסלול ל'תואר כפול', והוא המסלול המתאים ביותר למי שמעוניין בהשכלה טכנולוגית רחבה", אומר לינדנבאום. בוגרי המסלול מבוקשים מאוד בתעשייה, בעיקר על ידי חברות שזקוקות לעובדים בעלי ידע נרחב הנרכש במסגרת המסלול, דוגמת התעשיות הביטחוניות, חברות תקשורת וחברות העוסקות בבדיקה ויזואלית של מוצרים ובעיבוד אותות. עם זאת, אומר לינדנבאום, רבים ממסיימי המסלול אינם פונים מיד לתעשייה, אלא ממשיכים בלימודי תואר שני ושלישי ועוסקים במחקר אקדמי. בוגרי המסלול יכולים להתקבל לכל פקולטה להנדסת חשמל או למדעי המחשב בעולם, מכיוון ששתי הפקולטות בטכניון סומכות את ידיהן על התואר המוענק למסיימי המסלול. גם בתוך הטכניון נחשב המסלול הוותיק, אשר החל את דרכו לפני יותר מ 30 שנה, למאתגר ויוקרתי. אופיו ומטרותיו של המסלול לא השתנו במרוצת השנים, אך בתכנים חלו שינויים רבים כדי לשמור על עדכניות ורלוונטיות. בין היתר, נפתחו קורסים חדשים משתי הפקולטות ומתקיימות הרצאות של מרצים מהתעשייה, בהם מרצים מ- Intel, העוסקים בחומרה; מרצים מ- HP, העוסקים בעיבוד תמונה; ומרצים מ-! Yahoo!, העוסקים בתקשורת באינטרנט. פרופ' מיכה לינדנבאום התפיסה הרווחת היא שהתעשייה מעוניינת שהסטודנטים ילמדו להשתמש ב"כלי עבודה" מסוימים כגון שפות תכנות פופולריות, אך מתברר שאין לכך כל בסיס. לינדנבאום מסביר: "במהלך הקריירה של בוגר המסלול בתעשייה הוא יידרש להחליף את 'כלי העבודה' לעתים קרובות, ולכן ככל שלימודי היסוד יהיו מעמיקים יותר כך יוכל הבוגר להסתגל לטכנולוגיות צילום: אלינה ליבשיץ 10 1 0

חדשות ולתרום לפיתוחן. לכן מבקשת התעשייה מהטכניון להדגיש דווקא את לימודי היסוד". "המחשב בוער בעצמותיהם" קשה להבחין בין הסטודנטים במסלול להנדסת מחשבים ובין הסטודנטים האחרים. כל קורס נלמד אצל המומחה לנושא, אם בפקולטה למדעי המחשב ואם בפקולטה להנדסת חשמל. כך נוצרת דינמיקה חברתית ייחודית - הסטודנטים נחשפים למספר כפול של מרצים, מתרגלים וסטודנטים, ובהתאם מרחיבים את הידע, הקשרים והניסיון שלהם. "זהו המסלול הטוב ביותר בשתי הפקולטות", אומר בנחרצות פרופ' רן גינוסר, חבר בוועדת ההיגוי של מסלול הנדסת המחשבים מטעם הפקולטה להנדסת חשמל. הוא אינו מסכים עם התפיסה הרווחת שזוהי הבחירה הנכונה רק עבור מי שעוסק בחומרה או במערכות משובצות מחשב: "כל מי שעוסק במחשבים זקוק להכשרה בשתי הדיסציפלינות", הוא קובע. לדבריו, רק מי שילמד את כל הנושאים שעליהם מתבססים מדעי המחשב והנדסת החשמל יוכל להבין איך הם מתקשרים. מהנדס המחשבים לומד בפקולטה להנדסת חשמל איך בונים את המחשב ושימושים של מחשב בהנדסת חשמל, כגון עיבוד אותות ומחשבים ייעודיים, ומהנדס החשמל לומד בפקולטה למדעי המחשב מה ניתן לתכנן ולמה אפשר לצפות ממחשבים כיום ובעתיד. לכן ידוע כי מסלולים מסוג זה מעניקים הכשרה מעולה, בין שהם מבוססים על שילוב של פקולטות, כמו בטכניון, ובין שהם נלמדים בפקולטה נפרדת, כמו במוסדות אקדמיים מובילים אחרים בעולם. בראשיתו של המסלול הוצבו תנאי קבלה מחמירים. כיום אין מיונים מיוחדים, והסטודנטים הם שמחליטים אם ללמוד בו. "אנשים שרוצים ללמוד במסלול הזה הם אלה שהמחשב בוער בעצמותיהם", מסביר גינוסר. ל דבריו, מסיבה זו סטודנטים ותיקים שכבר "טעמו" מהשילוב המיוחד מבצעים את הגיוס האפקטיבי ביותר למסלול. בוגרים מספרים "מסלול זה עוזר לכל אחד להוציא מעצמו יותר", אומר שי לנג, שסיים את המסלול בשנת 1998 וכיום משמש מנהל פרויקטים בחברת פינג'אן.)Finjan( לנג הגיע לטכניון לאחר שהוכשר לתפקיד הנדסאי אלקטרוניקה. הוא העדיף להעשיר את ידיעותיו בתחום התוכנה ולכן פנה לקורסי בחירה מתחום זה. "גם הקורסים שלא עסקו בתוכנה 'פתחו את הראש'", הוא אומר, "ויצרו אצלי כיווני חשיבה חדשים הנקשרים גם בנושאי תוכנה. נושאים ספציפיים בתחומי התוכנה והחומרה אפשר להשלים אחרי הלימודים". לנג מספר כי כאשר הוא מגייס עובדים הוא מעדיף את בוגרי המסלול: "הם יודעים להתמודד עם בעיות, לא מוותרים ומחפשים אתגרים". מרגלית נאה, שסיימה את המסלול בשנת 1999 ועובדת כיום בחברת התקשורת קוואלקום,)Qualcomm( מספרת כי מאז ומתמיד התעניינה בחומרה, אך לא רצתה להגביל את פרופ' רן גינוסר עצמה להיצע הקורסים של הפקולטה להנדסת חשמל כיוון שחששה כי יחסר לה ההיבט המחשובי של פיתוח ותוכנה. לכן היא פנתה למסלול להנדסת המחשבים. ל דבריה, המבחר בקורסים אמנם מוגבל יחסית למסלולים אחרים, אבל הרכב הקורסים מתאים מאוד למי שמעוניין בהכשרה בתחומי הנדסת המחשבים והחומרה. כיום עוסקת נאה בתכנון רכיבים design(,)chip והיא סבורה שקיבלה הכשרה מצוינת לכך: "ההעשרה בנושא תוכנה חשובה מאוד למהנדסי החומרה", היא מעידה. לנג ונאה מייצגים את שני צדדיו של המסלול. לנג העשיר את ידיעותיו במדעי המחשב ועובד כיום בחברת תוכנה, ואילו נאה המשיכה לעסוק בפיתוח חומרה, תוך שהיא מנצלת את הידע והיתרונות שהעניק לה מסלול הלימודים המשולב. מכל מקום, התוצאה מדברת בעד עצמה: בוגרי המסלול רואים את עצמם כנבחרת שהייתה לה הזכות ללמוד במסלול מיוחד זה. הם ניצבים בחזית התעשייה והמחקר בכל הנוגע לבניית ציוד אלקטרוני ותשתיות מתקדמות של מחשוב ותקשורת. המסלול נותן להם בסיס רחב לעשרות שנות קריירה ואפשרות להסתגל במהרה לטכנולוגיה המתקדמת ואף לתרום בעצמם להתקדמות זו. צילום: אלינה ליבשיץ מאת: ישראל בנימיני 1 1

פרופיל של הצלחה עם קצת דמיון חופשי מגיל עשר ידע עופר וילנסקי בדיוק מה הוא רוצה לעשות בחיים, ולא הייתה לו כל כוונה לבזבז אפילו רגע. האיש שייסד את חברת,Jungo וכעת עומד מאחורי הסטארט אפ,Zone networks עדיין אינו חושף את מוצרי החברה אך מדגיש: "המטרה היא ליצור מוצר שישמש אנשים וישפיע על חייהם" אין הרבה אנשים שיכולים להגיד שמאז ומעולם הם חלמו להפוך ליזמי היי טק. עופר וילנסקי )40(, מייסד חברת,Jungo שנמכרה ל NDS בשנת 2005 תמורת 107 מיליון דולר, אומר את זה בפה מלא. "מגיל 10 ידעתי מה אני רוצה". הכול נשאר במשפחה את סיפור חייו מספר וילנסקי דרך נקודת מבט זו. בכיתה ג' החל לתכנת. "זה היה מחשב,TRS 80 אולי המחשב האישי הראשון שיצא לשוק", הוא נזכר. "אבא שלי הביא לי אותו. מאוד אהבתי לתכנת. זה אפשר לי להיות יצירתי". עד שלב זה יכול סיפור החיים עופר וילנסקי של וילנסקי להישמע מוכר, אולי פרט לעובדה שאביו של עופר, דן וילנסקי, מוכר בתעשיית ההיי טק הישראלית כיו"ר אפלייד מטיריאלס ישראל. בבואו לשירות הצבאי פנה וילנסקי לאפיק אחר, ושירת כטייס קרב במשך שבע שנים. עם שחרורו המשיך ללימודי מדעי המחשב בטכניון. את הבחירה בטכניון מסביר וילנסקי בניסיונו של אביו, גם הוא בוגר הטכניון. "הוא חשב שלימודים בטכניון הם נכס", מציין וילנסקי, ומעבר לכך, "הטכניון הוא מוסד עם מוניטין כל כך רחב שגם בעמק הסיליקון מכירים אותו". במהלך לימודיו הקים וילנסקי יחד עם אשתו עסק למכירת מיטות פוטון לסטודנטים, במכירה ישירה. "הייתי זקוק למיטה, וראיתי שאפשר לייצר ולמכור אותה בחצי מחיר. כך התחיל העסק", הוא מתאר. "עבודה מול לקוחות, חיסכון בעלויות, פרסום. זה היה אחד הקורסים החשובים שהיו לי, גם אם בדיעבד הוא הביא לירידה בציונים". וילנסקי סבור שפעילות יזמית בזמן הלימודים בהחלט מכינה סטודנטים לעולם העסקים. "מי שרוצה לעסוק ביזמות שלא ילך ויהיה מלצר", הוא אומר, "במקום זה כדאי שיעסוק ביזמות". גם צ'ק פוינט התחילה בקטן וילנסקי מוקיר היום תודה על רוחב היריעה שאליה נחשף בלימודיו בטכניון. "יהיה זה מאוד לא פופולרי להגיד, אבל דווקא לימודי הפיזיקה והמתמטיקה עוזרים לי היום מאוד. הם העניקו לי ראייה כללית מעמיקה יותר", הוא מדגיש. 1 2 12 מקור: עופר וילנסקי לאחר הלימודים הצטרף וילנסקי לחברה קטנה בשם צ'ק פוינט. "בחנתי כמה חברות שהיו קיימות אז בשוק. על צ'ק פוינט למדתי מכתבה בעיתון, וחשבתי שיש המון פוטנציאל למה שהם עושים. את העבודה שם קיבלתי אף על פי שמבחינת שכר היו הצעות גבוהות בארבעים אחוז. כשהצטרפתי לצ'ק פוינט בשנת 1996 היו בה עשרות עובדים. כעבור שנתיים כבר עבדו בה מאות. אלו היו שנתיים משמעותיות מאוד עבורי, שבהן ראיתי איך חברה מבשילה ומצליחה". מהמרתף לעסק שמגלגל מיליונים לאחר שעזב את צ'ק פוינט הקים וילנסקי, יחד עם דרי שריבמן, את חברת,Jungo שפיתחה תוכנה לרכיבי תקשורת. "התחלנו מעבודה במרתף אצלי בבית - בהתחלה רק אנחנו, ובהמשך צירפנו עוד 5-4 אנשים". מיד עם תחילת הפיתוח החלה גם הפצת המוצר. "מהעבודה במרתף הבית הפכנו לחברה בת 160 איש עם מחזור של עשרות מיליוני דולרים בשנה". בשלב זה נמכרה החברה. "רציתי לקחת כמה שנים חופש", הוא מספר, "אבל לא יכולתי. עלו לנו אז רעיונות טובים מכדי שיהיה אפשר לוותר עליהם". על בסיס רעיונות אלו הקימו וילנסקי ושריבמן את.Zone networks מוצריה של החברה עדיין חשאיים, אך Zone" תעשה לאינטרנט את מה שעשתה סקייפ לטלפוניה, מה שעשתה גוגל למנועי החיפוש או מה שעשתה הוטמייל ל דואר האלקטרוני", אומר וורן פקרד, שותף בקרן,DFJ שהשקיעה במיזם. "המטרה שלי היא לא רק להקים חברות, לראות שמעריכים אותן ושמים עליהן תגי מחיר גבוהים", מסביר וילנסקי. "המטרה היא להגיע ל 100 מיליון בתי אב. ליצור מוצר שישמש אנשים וישפיע על חייהם", הוא מסכם. וילנסקי, המתגורר עם אשתו ושני ילדיו במושב הדר עם, ממשיך במרץ את פעילותו היזמית אך לא שוכח לפנות גם זמן לעצמו. "כיום אני לומד ציור אצל אמן שגר במושב", הוא מתוודה. ללא ספק גם באמנות, כמו ביזמות, אין מקום להססנות - אבל יש מקום רב לדמיון. מאת: אור הירשאוגה

פרופיל של הצלחה הכוכבים של יורם יש לו אוסף של נעלי אולסטאר, ואת קירות המשרד שלו מכסים צעיפים וחולצות כדורגל. יורם יעקבי, הטכנולוג הראשי של מרכז המחקר והפיתוח של מיקרוסופט ישראל, מקפיד לשלב עבודה עם הנאה, ומאמין שתכנות הוא מעשה אמנות. למתכנתים הצעירים הוא מייעץ: "אם אתם רוצים לעבוד כמפתחי תוכנה, כדאי שתוודאו שאתם נהנים מזה" את יורם יעקבי )51( קשה להפריד מנעלי האולסטאר האהובות עליו. "יש לי יותר מ 20 זוגות", הוא מודה. קירות המשרד שלו לעומת זאת מכוסים באופן קבוע בצעיפים ובחולצות כדורגל. "אני מאוד אוהב כדורגל. כשאני לא עובד, אני מבלה הרבה מאוד זמן במשחקים ובצפייה בהם". אם הוא לא מעודד מהכורסה בבית, יעקבי מקשיב למוזיקה אלטרנטיבית, מבלה במשחקי מחשב, ובין היתר משמש כטכנולוג הראשי )CTO( של מרכז המחקר והפיתוח של מיקרוסופט בישראל, תפקיד שקיבל על עצמו בתחילת 2008. הטכניון כנקודת מפנה יעקבי מספר כי לפני שהתחיל את לימודיו בפקולטה למדעי המחשב בטכניון, בשנת 1979, הוא לא היה "גיק מחשבים או משהו כזה". יתר על כן, ל דבריו, הוא לא עסק כלל במחשבים. אולי זה מפתיע פחות בהתחשב בעובדה כי באותן שנים לא הייתה עשייה רבה בתחום המחשבים בישראל. אך הלימודים בטכניון שינו את פני הדברים, לפחות עבורו. "תקופת הלימודים, הקורסים בלוגיקה, אלגוריתמים ופתרון בעיות שבו את לבי. הם קבעו למעשה את מסלול החיים שלי", הוא אומר. אחרי שסיים את הלימודים, החל יעקבי לעבוד באלביט מערכות, שם עסק בפיתוח מערכות להזנת נתונים בזמן אמת ובפיתוח מערכות תצוגה עבור חיל האוויר. שנה לאחר מכן עבר לאינטל, שם עסק בתפקידי פיתוח תוכנה, ייעוץ והדרכה בארץ ובחו"ל. ב 1993 הצטרף יעקבי למיקרוסופט במטה החברה ברדמונד שבוושינגטון. במסגרת שורת התפקידים שבהם כיהן בחברת התוכנה היה יעקבי מעורב בפיתוח של שורת מוצרים, בהם ו- Microsoft Windows 95, NetMeeting,Office מוצרים שנחשבים עד היום כמוצרים ששינו את המפה בשוק התוכנה. צילום: איציק שוקל יורם יעקבי חזרה למקורות בין 2004 ל 2008 עבד יעקבי בחברת ההיי טק הישראלית אמדוקס, שבה כיהן כסגן נשיא והוביל את חטיבת פיתוח המוצרים של החברה. המינוי לתפקיד הטכנולוג הראשי במרכז המחקר והפיתוח של מיקרוסופט בישראל, החזיר אותו לחברה שעבד בה קודם לכן במשך 11 שנה. מרכז הפיתוח, שתכניות הפיתוח שלו בישראל אושרו על ידי סטיב באלמר, מנכ"ל מיקרוסופט, מעסיק כ- 500 עובדים בתחומי הטלקום, האינטרנט, האבטחה והבידור הדיגיטלי. בין השאר אחראי יעקבי, מתוקף היותו הטכנולוג הראשי של החברה, לשיתופי הפעולה הטכנולוגיים של מיקרוסופט עם האוניברסיטאות המקומיות וכן עם חברות סטארט-אפ וקרנות הון סיכון בישראל. לדבריו, החדשנות הטכנולוגית היא שמבדילה בין ישראל לבין מדינות אחרות דוגמת הודו וסין, שבהן מספר בוגרי מסלולי ההנדסה המסיימים את לימודיהם מדי שנה גבוה פי מאה מזה שבישראל. הוא גם מזהיר מן ההשוואה בין חדשנות לבין הצלחה כלכלית מיידית. כדוגמה לכך מביא יעקבי את E-Book של מיקרוסופט, שנחשב לכישלון מסחרי. למרות תיוגו של המוצר ככישלון, רכיביו הוטמעו מאוחר יותר במוצרים מצליחים אחרים. 1 3 אמנות התכנות "אם אתם רוצים לעבוד כמפתחי תוכנה", אומר יעקבי, "כדאי שתוודאו שאתם נהנים מזה: בדיוק באותו האופן שבו חשוב שארכיטקטים ייהנו מתכנון בניינים, ושמהנדסי מכונות ייהנו מתכנון מכונות. כך גם חשוב שמפתח תוכנה ייהנה מתכנות. פיתוח תוכנה נחשב, ובצדק, כמקצוע הנדסי, אבל בנייה נכונה של תוכנה, הקפדה על איכות ויצירת חוויית משתמש נעימה הן גם אמנות". ואכן, יעקבי, המתגורר במושב כפר הס עם אשתו ושלושת ילדיו, מקפיד ליהנות בכל הזדמנות שיש, ולאו דווקא מפיתוחים ומתוכנות. תחביב נוסף שלו, למשל, הוביל אותו לכתוב מדריך טיולים לקפריסין, שאף יצא לאור בשנת 1992. אז מי אמר שאנשי ההיי טק משעממים? מאת: אור הירשאוגה

פרופיל של הצלחה יזמות באקסטרים הוא לא מכיר במילה פחד, ואין דבר שימנע ממנו לנסות להגשים את מטרותיו. איל וולדמן, המנכ"ל והמייסד של מלאנוקס, מעז לקחת סיכונים לא רק בספורט אלא גם בעסקים, והתוצאות ניכרות בשטח: שווי החברה מוערך ב 260 מיליון דולר, והשבבים שלה משולבים בארבעה מתוך עשרת המחשבים החזקים בעולם הראיון עם איל וול דמן )48(, מנכ"ל מלאנוקס, נערך בטלפון במהלך חופשת הסקי שלו בצ'רוויניה, אתר הממוקם בין איטליה לשווייץ. וול דמן, המעיד שהוא חובב ספורט אתגרי, הוא בהחלט לא האדם שינוח. לא מזמן, הוא מספר, סיים "בשבועיים בלבד" קורס משיטי יאכטות. אך בכך לא מסתכמת רשימת פעילויותיו: "אני עוסק גם בקייט בורדינג - גלישה בים באמצעות מצנח רחיפה", הוא מוסיף, "אבל אני עדיין צריך ללמוד את זה". "השמים הם הגבול" הקשר בין לימודים לבין השאיפה לגבהים עולה שוב ושוב בדבריו של איל וולדמן וול דמן, בוגר הפקולטה למדעי המחשב ומי שהקים את חברת מלאנוקס, המתמחה בפיתוח שבבים המותקנים במרכזי נתונים. כשהוא מתבקש להשיא עצה לתלמידים הנוכחיים במוסד, הוא קובע בנחרצות: "צריך ללמוד היטב, להבין מה חשוב יותר ומה חשוב פחות, ולדעת שהשמים הם הגבול". השאיפה להגיע רחוק וההתמקדות במטרה משתקפות היטב גם בעסקיו: כך למשל החברה שאותה ייסד רשמה לעצמה הישגים כאשר צלחה את שנות המשבר הקשות בענף ההיי טק בין 2001 ל 2003, ויצאה להנפקה בנאסד"ק ב 2007. כיום, למרות המשבר הכלכלי הנוכחי, שוויה של מלאנוקס מוערך בכ 260 מיליון דולר. חברה נוספת שוול דמן נמנה עם מקימיה, גליליאו, נמכרה לפני שבע שנים לענקית השבבים האמריקאית מארוול תמורת 2.7 מיליארד דולר. התחלה טובה לוודלמן תואר ראשון במדעי המחשב ותואר שני בהנדסת חשמל, שניהם מהטכניון. "השירות הצבאי שלי הוארך בשלושה חודשים בגלל מלחמת לבנון", הוא מספר. "הטכניון אפשר לי להתחיל ללמוד בפברואר, אחרי שהשלב הראשון של המלחמה הסתיים". עם סיום לימודיו עבד באינטל במשך שלוש שנים וחצי, ובשנת 1993 הקים יחד עם שותפים את חברת גליליאו. 1 4 14 "הלימודים בטכניון בהחלט נתנו לי כלים שבהם עשיתי שימוש", הוא מסביר. "אלה לימודים מעשיים מאוד. כמהנדס הם נותנים לך התחלה הרבה יותר טובה בהשוואה ללימודים במוסדות אחרים, שבהם הלימוד הוא תיאורטי יותר". הלימודים היו לדבריו "לא קלים", אך למרות זאת הוא מציין, "בסך הכול היה כיף". בבואו להסביר על ההבחנה בין החשוב יותר לחשוב פחות בעבודה עצמה, מציין וולדמן כי המשאבים בניהול חברה לעולם יהיו מוגבלים, ו"אי אפשר לעשות כל מה שרוצים בהיבטי פיתוח או יצירתיות". הוא והחברה שהקים, מדגיש וולדמן, נמדדים תמיד על פי "השורה התחתונה" וזה בדרך כלל מכתיב את סדרי העדיפויות. אלא שההתמקדות בשורה התחתונה אינה מעמעמת את ההתלהבות בקולו כשהוא מספר שהשבבים של מלאנוקס משולבים "בארבעה מתוך עשרת המחשבים החזקים בעולם". התלהבות זו אף נשמרת כשהוא מדבר על אינפיניבנד,)Infiniband( הפרוטוקול הטכנולוגי שאליו מותאמים השבבים של מלאנוקס, המאפשר להעביר נתונים במהירות גבוהה במיוחד. פרוטוקול זה, על אף יתרונותיו ברורים, עדיין לא אומץ באופן נרחב. צילום: פיליפ גולדוורט גאווה משפחתית כיום וולדמן מתגורר לסירוגין בטבעון ובתל אביב, בסמוך למרכזי הפיתוח של החברה בישראל, הממוקמים ביקנעם ובתל אביב, לצד מרכז נוסף בסאן חוזה, קליפורניה. הגדולה מבין שלושת ילדיו של וולדמן, שרון, משרתת ביחידת "קרקל", יחידה לוחמת לבנות. "היא עושה קו בסיני מול המצרים", הוא אומר בגאווה. ניכר בו שהוא רואה בה כממשיכת דרכו לשירות הצבאי שלו בגולני: "אין כמו גולני, רואים את זה בשטח". אולם ביחס לאפשרות שבתו תמשיך את המסורת המשפחתית בתחום ההיי טק, וולדמן אינו מתחייב. "צריך לשאול אותה", הוא מציין, "לי קשה לראות אותה נכנסת לתחום, אבל מי יודע? נחכה ונראה". מאת: אור הירשאוגה

תחרות הפרויקט המצטיין על קו הזינוק את ההזדמנות הזו לא כדאי לכם לפספס: גם השנה תקיים הפקולטה את תחרות הפרויקט המצטיין, שמטרתה להפנות את הזרקור לעבר הסטודנטים ולהכיר בעבודות החשובות שנעשות על ידיהם היא אמנם קיימת שנה בלבד, אך על המסורת החדשה הזו הפקולטה לא מתכוונת לוותר. תחרות הפרויקט המצטיין, שיזם הדיקן לשעבר, פרופ' עודד שמואלי, יוצאת שוב לדרך, ומזמינה את הסטודנטים במעבדות השונות ליטול בה חלק. חשיפה ראשונה "הייתה תחושה בקרב הנהלת הפקולטה שנעשים כאן פרויקטים מעניינים וחשובים בתחום התוכנה, חלקם בעלי ערך מדעי לא מבוטל, ולמרות זאת הם אינם זוכים לחשיפה הראויה. לכן החלטנו שהגיע הזמן להעניק הכרה לעבודות החשובות שנעשות", אומר רכז התחרות, פרופ' מיכה לינדנבאום. התועלת העיקרית בפרויקט תוכנה, מדגיש לינדנבאום, היא התנסות מעשית בעבודה עצמאית שחורגת מפתרון בעיות מוגדרות, כמו בתרגילי הבית או במבחנים. יתר על כן, מאחר שהתחרות זוכה להתעניינות גם מצד גורמים בתעשייה, השתתפות בה יכולה להעניק לסטודנטים נקודת פתיחה טובה בהיכנסם לשוק העבודה. הפרויקטים שזוכים במקומות הראשונים מפורסמים באתר האינטרנט של הפקולטה, ובמשך שנה מוצגים בחדר העיון פוסטרים המסכמים את הפרויקטים ואת ההישגים המרשימים של הסטודנטים". קסם מעשי בתחרות שהתקיימה בשנת 2008 זכו ארבעה פרויקטים. במקום השלישי זכו במשותף פרויקטים בתקשורת )שהתבצעו במעבדה לרשתות תקשורת מחשבים, בשיתוף עם חברת אלביט( ופרויקט בעיבוד תמונה מקבילי )שהתבצעה במעבדה לעיבוד תמונה גיאומטרי(. במקום השני זכה פרויקט יוצא דופן של הסטודנטים קירה רדינסקי ושגיא דוידוביץ בהנחייתו של פרופ' שאול מרקוביץ, המתמחה בבינה מלאכותית. כדי "לחזות אירועים בעתיד" פיתחו הסטודנטים תוכנה ייחודית העושה שימוש בהיסטוריית השאילתות של גולשים במנוע החיפוש גוגל, בחדשות באינטרנט ובבלוגים. האלוגריתם שפותח מזהה עבור אילו מילים וביטויים אשר הופיעו בהיקף יוצא דופן באינטרנט, דוגמת "טקסס" או "הוריקן", עוקבים ביטויים המקושרים סמנטית, למשל, "מחיר הדלק", המופיעים גם הם 1 5 צילום: שאול מרקוביץ בהיקף יוצא דופן. בדרך זו מנבאת התוכנה ביטויים שצפויים להופיע באופן בולט בחדשות בעתיד. במקום הראשון זכה פרויקט בהנחייתו של ד"ר אלי בן ששון, המתמחה בתיאוריה של מדעי המחשב. צוות הפרויקט - דורון זינגר, אורן כסלו, ומיכאל דוד פישר, פיתחו תוכנה המבוססת על תיאוריה חדשנית שפרסמו בן ששון ועמיתו, פרופ' מדהו סודן מאוניברסיטת.MIT תיאוריה זו עוסקת בהוכחות הענקת הפרס לקבוצה הזוכה במקום הראשון, בתחרות הניתנות לבדיקה הסתברותית,)Probabilistically Checkable Proof-PCP( לשנת 2008 וליתר דיוק, באלגוריתמים בעלי סיבוכיות תת-ליניארית לבדיקה מהירה של הוכחת טענה בתחשיב הפסוקים. חברי הצוות פיתחו תוכנה לפורמט מתקדם של הוכחות, שלראשונה מאפשר לבדוק את ההוכחה במהירות ובקלות בלי לקרוא את כל ההוכחה, אלא רק מספר קטן מאוד של ביטים מתוכה. "הדרכים להשתכנע בנכונותן של טענות בלי לקרוא אותן במלואן תוארו עד עתה רק במאמרים אקדמיים", אומר בן ששון, ומוסיף: "הסטודנטים היו הראשונים בעולם שמימשו בפועל את האלגוריתמים לייצור ובדיקה של הוכחות קצרות תוך שהם מתרגמים את ההוכחות לטקסט הכתוב בשפה של שדות סופיים )אלגבריים(. הוכחה בפורמט ה- PCP ", מציין בן ששון, "ניתנת לבדיקה ולוידוא בהסתברות של 99.9 אחוז מבלי לקרוא את כל ההוכחה". דורון זינגר מאמין כי לפיתוח יש השלכות חשובות בעולם האמיתי, וחברות רבות בתעשייה יכולות להיעזר בו. "העבודה מכוונת להיות אבן יסוד ביישומים עתידיים המבוססים על."PCP להמחשת יישומי התוכנה מביא זינגר דוגמה מהעולם האקדמי מתרגל שצריך לבדוק תרגילי בית רבים בזמן קצר, יכול להיעזר בפורמט שפותח על מנת לבדוק את נכונות הפתרון על ידי בדיקת חלק קטן ממנו בלבד. הסיכוי שהוא יעניק ציון טוב לפתרון לא נכון יהיה מזערי. יישום חשוב נוסף שמזכיר זינגר נוגע לכולנו: "קוד ה- PCP ", אומר זינגר, "יאפשר להוכיח בקלות ובמהירות שתוכנה שאנו מעוניינים להוריד מהאינטרנט אכן מהימנה ואינה מכוונת לפגוע". על השאלה אם פרויקט זה קידם אותו אישית, עונה זינגר בחיוב, ומוסיף כי הייתה לפרויקט תרומה הן בקידום האפשרויות להשתלבות בתעשייה והן מבחינת התמחותו בלימודים האקדמיים. מאת: יעל גורן

מחקר בפקולטה נכנס לתמונה פרופ' מיקי אלעד היה עובד היי טק כשהחל לחקור את תחום הייצוגים הדלילים של תמונות. מחקר זה הוביל להגשמת חלומו לעבוד באקדמיה. מאז הוא לא נח לרגע, ונראה שההשקעה משתלמת: אינטל, רפא"ל ופנסוניק הן רק חלק מן החברות שכבר הביעו עניין בפיתוחיו סיפור השתלשלות הגעתו של פרופ מיקי אלעד )45(, חבר סגל בפקולטה למדעי המחשב, לתחום מחקרו הנוכחי הוא מרתק. את רוב המסלול האקדמי שלו - מהתואר הראשון ועד השלישי - עשה אלעד בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון. ב 1997, כשסיים את עבודת הדוקטורט, החליט לצאת לעולם התעשייה והצטרף למעבדת המחקר של חברת.HP כעבור שנתיים הוא פנה לניהול קבוצת מחקר ופיתוח בסטארט אפ חלוצי בתחום התקשורת הסלולרית והעברת מולטימדיה, ובמסגרת זו עבד עם יועצים מהטכניון, ובהם פרופ אלפרד )פרדי( ברוקשטיין. החלטתי "ללכת על זה" יום אחד פרדי הגיע אליי וסיפר לי בהתלהבות על ביקורו של המתמטיקאי דייב דונוהו בישראל", משחזר אלעד. "ברוקשטיין, שנכח בהרצאה של דונוהו, זיהה פרצות בעבודתו והציע שנאחד כוחות כדי לסגור אותן. תחילה חשבתי שדבריו אינם סבירים, אבל חקירה מהירה שביצענו איששה שאכן הגאון השאיר פרצות גדולות בתורה המתמטית שלו. בסופו של דבר החלטתי ללכת על זה. לדבריו, אחרי שקיבל את ההחלטה הוא חי חיים כפולים וחילק את הזמן בין המשרה בהיי טק לעבודה אינטנסיבית עם ברוקשטיין על המודל של דונוהו. בתוך חצי שנה השיגו השניים תוצאה ששיפרה את עבודתו של דונוהו. עם ההישג המשמעותי הזה שאף אלעד להגשים חלום ישן ולחזור לעבוד באקדמיה. מטבע הדברים שלחתי ל דונוהו את המאמר שכתבנו לסיכום עבודתנו ומיד התקבלתי לפוסט דוקטורט אצלו באוניברסיטת סטנפורד", מספר אלעד. "עבדתי שנתיים עם האיש הנפלא הזה, ועל בסיס המחקר המתמטי שלו פיתחתי הרחבות למודל של ייצוגים דלילים ויתירים ודרכים להשתמש בהם לצורך עיבוד תמונות, עיבוד אותות וראייה ממוחשבת. ל דברי אלעד, כדי להבין את הנושאים שהוא חוקר כדאי לחשוב על מידע במונחים של כימיה. לחומרים בעולמנו יש מבנה כימי קבוע, וניתן לקבוע אילו יסודות מהטבלה המחזורית מרכיבים כל חומר. אנחנו מיישמים תפיסה זו לגבי מקורות מידע, ומסתכלים על כל פיסת מידע - אודיו, וידיאו או תמונה - כמולקולה שאנו מפרקים לאטומי מידע, מסביר אלעד. כך, במקום להחזיק וקטור של 100 מספרים, למשל, אני מייצג את המידע הרלוונטי באמצעות מספרים מעטים המתארים את האטומים המעורבים ואת מינוניהם. ההבדל הוא שאין בידינו טבלה מחזורית לעיבוד מידע, ואנו נדרשים פרופ' מיקי אלעד ליצור ולארגן אותה בעצמנו. לאחר שיוצרים את הטבלה, המכונה 'מילון', ניתן לבצע משימות רבות הקשורות בעיבוד אותות, בעיבוד תמונות ובתחומים נוספים. באופן זה אנו יכולים לקחת תמונה שיש בה חור, ובאמצעות ניתוח סביבת החור וזיהוי האטומים לבנות את הפרטים החסרים בתמונה. יתר על כן, אם תביא אליי את המולקולה הזאת 'מלוכלכת' מעט, אוכל לזהות את האטומים העיקריים שבונים אותה, לזרוק את כל הגורמים האחרים ולקבל תמונה נקייה. לפי אותה הטכניקה, ניתן לקחת שתי תמונות שהתערבבו ולהפריד אותן. למשל, בתמונה שצולמה דרך זכוכית ניתן להפריד ולסלק את ההשתקפות. כל הפעולות הללו ועוד רבות אחרות נובעות מאותו מודל מתמטי, המכונה ייצוגים דלילים ויתירים, מבהיר אלעד ומציין בחיוך: משעשע לחשוב שהעניין התפתח מסגירת חורים במודל לסגירת חורים בתמונות. מהי משמעות המונח ייצוגים דלילים ויתירים? אולי באמת צריך להחליף אותו בשם פשוט וקצר יותר. מכל מקום, כאמור, לפנינו וקטור שאורכו 100 מספרים שעתיד להתפרק לאטומי יסוד. בעזרת המילון שנוצר נוכל צילום: אלינה ליבשיץ 1 6 16 1 6

לפרק את הווקטור לשלושה מתוך אוסף כולל של 1,000 אטומים, וכך נגלה שמדובר, למשל, באטומים שמספרם 376 21, ו- 563 במינונים מסוימים. כל יתר האטומים יקבלו מקדם אפס. כך הוחלף הווקטור שאורכו 100 מספרים בווקטור חדש שאורכו 1,000 מספרים )מינון של כל אטום אפשרי( וזוהי היתירות. אלא שברור שרוב הווקטור הזה )חוץ משלוש כניסות בו( מורכב מאפסים - ומכאן הדלילות. בפועל - מדובר בייצוג יעיל של המידע ובכיווץ משמעותי ביותר שאנו משיגים באמצעותו, כיוון שבסופו של דבר נידרש לשמור שישה מספרים לתיאור הווקטור המקורי )אינדקסים של האטומים המעורבים ומינוניהם(. תוצאות מעבודת המאסטר של אורי בריט אילו פטנטים נרשמו במסגרת עבודתך בטכניון? הפטנט הראשון קשור ביצירה קלה ומהירה של המילון - אותה טבלה מחזורית של האטומים. נניח שבה בעת נרצה לנצל את המודל המדובר לעיבוד תמונות אולטרה סאונד ולניתוח מוזיקה של פסנתר. ברור כי שני יישומים אלו ידרשו מילונים שונים בתכלית. לכן נחוצה דרך לגילוי המילון מתוך דוגמאות של פיסות מידע. כשנתקלנו בבעיה הזאת ציפינו למחקר קשה ומתמשך, אך בפועל בעבודה משותפת עם הדוקטורנטית הראשונה שלי, מיכל אהרון, פיתחנו די מהר שיטה יעילה מאוד ללמידה יעילה של המילונים הללו, ובאמצעותם ניתן להגיע לתוצאות איכותיות ביותר במגוון יישומים. פטנט נוסף שנרשם במסגרת מחקר זה עוסק ב סופר רזולוציה. כיום רבים מחזיקים בבתיהם טלוויזיות HD Definition(,)Hi אבל אינם זוכים ליהנות מאיכות התמונה המובטחת כיוון שאיכות השידורים היא סטנדרטית -.SD בתוך המקלט קיים שבב שיוצר הגדלה של התמונה ומתיחה שלה על המסך. למעשה, מדובר בהגדלה בנאלית, מניפולציה פשוטה שתוצאתה איכות תמונה ירודה. במסגרת עבודת הדוקטורט של מתן פרוטר יצרנו טכנולוגיה המאפשרת העלאה ניכרת של רזולוציית התמונה בשידורי הטלוויזיה הנקלטים בדרך שהיא נאמנה למקור. מילון לפרצופים סיניים יש גופים בתעשייה שמגלים עניין ביישומים שפיתחתם? היישומים בתחום ייצוגים דלילים ויתירים טרם הבשילו לכדי מוצרים, אולם יש כמה גופים שמגלים בהם עניין כבר כעת: אינטל, שמתכוונת לתכנן שבב שיכיל את הטכנולוגיות ה חמות ביותר בתחום עיבוד התמונה; רפא"ל, שבה פועלת קבוצת עיבוד תמונות מתקדמת; חברת פנסוניק ועוד כמה חברות סטארט אפ. שיתוף פעולה מעניין נעשה עם הממשל הסיני, שחיפש שיטה לדחיסת תצלומי פנים )תמונות דרכון( המשולבים בתעודות הזהות הדיגיטליות של האזרחים. לצורך הפרויקט פיתחנו מילון אטומים ייחודי לתמונות פנים סיניות. התוצאות שהושגו היו מצוינות, ויחסי הדחיסה היו טובים הרבה יותר מאלו של שיטות סטנדרטיות, כגון JPEG- 2000, הנחשבת למובילה בעולם". אורי בריט )27(, העומד לסיים את עבודת המחקר לתואר שני בהנחיית אלעד, מילא תפקיד מרכזי בפיתוחה של שיטת דחיסת תצלומי הפנים הסיניות, ולדבריו מדובר ביישום חיוני ביותר עבור בסיסי נתונים גדולים מאוד, כדוגמת אלו של המשטרה ומשרד הפנים. המטרה היא לחסוך במשאבי אחסון ולצמצם את גודל בסיס הנתונים, תוך שמירה על איכות התמונות ועל יכולת הזיהוי באמצעותן. שיתוף פעולה מעניין אחר, מוסיף אלעד, מתבצע עם חטיבת הציוד הרפואי של חברת GE והוא קשור בעבודתו של יוסי שטוק, אחד הדוקטורנטים שאני מנחה עם ד"ר מיכאל צ יבולבסקי, העוסקת בתחום הטומוגרפיה החישובית. כידוע, צילום CT כרוך במינונים גבוהים ומסוכנים של קרינה. באמצעות המודל לייצוגים דלילים ויתירים אנו מקווים להציע חלופה שתאפשר קבלת תמונה ברורה מהמכשיר למרות שימוש במינוני קרינה קטנים הרבה יותר. על סף תהום ספר על כיווני המחקר העתידיים. פיתוח מודל מעין זה משול להליכה בשביל צר ששתי תהומות משני צדיו. אם נפשט את המודל מתוך רצון להקל על השימוש בו, ניפול לתהום הטריוויאליות ונחזיק בידינו כלי ריק מתוכן. עם זאת, אם נסבך את המודל יתר על המידה, ניפול לתהום השנייה של שיטות תיאורטיות שאינן פרקטיות. אני מרגיש שכיום אנו מבינים היטב את המודל של ייצוגים דלילים ויתירים ואת מגבלותיו ופועלים לחזקו ואף להרחיבו, תוך שאנו נזהרים מתהומות אלו. כך אנחנו צועדים בשביל הצר, מועדים מדי פעם, קמים וחוזרים, ומשחקים את המשחק העדין הזה. נוסף על כך, אנו מפתחים יישומים חדשים על בסיס המודל, תוך התמקדות ביישומי עיבוד התמונה. 1 7 תוצאות דחיסה לקובץ בגודל.550Bytes משמאל לימין: תמונת המקור, תוצאת שיטת ה JPEG, תוצאות JPEG-2000 ותוצאות השיטה של ייצוגים דלילים ויתירים מאת: רן מירון

סיפורה של מעבדה המרכז לגרפיקה ממוחשבת וחישוב גיאומטרי של הפקולטה למדעי המחשב, השוכן בקומה הרביעית בבניין טאוב, נוסד באוקטובר 2001 על ידי שלושה חברי סגל: פרופ' גיל ברקת, שעוסק בגיאומטריה חישובית ומכהן כראש המרכז, פרופ' גרשון אלבר, שעוסק במידול גיאומטרי, ופרופ' חיים גוטסמן, שעוסק בגרפיקה ממוחשבת. על הקשר שבין גרפיקה ממוחשבת לגיאומטריה מסביר ברקת: "בגרפיקה ממוחשבת יוצרים תמונות של סצינות תלת-ממדיות דמיוניות )וירטואליות(. צורך זה מתעורר, בין השאר, בהפקת סרטי אנימציה ומשחקי מחשב. בין רכיבי המידע הדרושים לתיאור סצינות אלו יש מידע על הצורה התלת ממדית והגיאומטרית של העצמים בה, ומכאן שחשוב לפתח כלים וטכנולוגיות לעיבוד מידע מסוג זה. טכנולוגיות אלו רלוונטיות גם לעיבוד מידע גיאומטרי של עצמים תלת ממדיים שמתחילים את חייהם כווירטואליים במחשב, אך בסופו של דבר עוברים תהליך של ייצור פיזי והופכים לעצמים אמיתיים. תהליכים אלו מוכרים, למשל, בתחום התיב"ם )תכנון וייצור באמצעות מחשב( המכני והאדריכלי". שחזור איברים ותרגול לקראת ניתוח לדברי ברקת, חברי הסגל של המרכז מציעים כ 15 קורסים שונים שמכסים חומר רב בתחום הגרפיקה והגיאומטריה. נוסף על כך, הסטודנטים נהנים מהרצאות של אנשי אקדמיה בעלי שם ומומחים מהתעשייה, ומתנהל שיתוף פעולה עם מרכזים שונים ברחבי העולם וגופים דומים באוניברסיטאות בארץ. כך למשל לפני חודשים מספר, הסתיים פרויקט מחקר שתוקצב מציאות גיאומטרית כשהם חמושים במשקפי תלת ממד ואזמל מנתחים ממוחשב, הסטודנטים במרכז לגרפיקה ממוחשבת וחישוב גיאומטרי מדמים ניתוחים כירורגיים מורכבים ומשחזרים איברים. אולם לא רק סימולציה רפואית נעשית במקום: החוקרים עוסקים גם בתכנון גיאומטרי מתקדם בתחומי הביטחון, הארכיטקטורה והאנימציה פרופ' גיל ברקת עוסק בגיאומטריה www.cs.technion.ac.il/cggc צילום: אלינה ליבשיץ ב 6 מיליון יורו, ובו השתתפו 13 קבוצות מחקר מ 7 מדינות באירופה, ביניהן אף המרכז לגרפיקה ולעיבוד גיאומטרי בטכניון. במסגרת הפרויקט פותחו שיטות חדשות לעיבוד גיאומטרי, ונבנה מאגר מקוון גדול )http://shapes.aim-at-shape.net ( המכיל קובצי נתונים גיאומטריים בעלי מאפיינים שונים, לתועלת קהיליית המחקר. המרכז, מציין ברקת, אף משתף פעולה עם כמה גופים בתעשייה. "בתחום תכנון כלי הרכב, למשל, משתמשים בתוכנות תיב"מ שעושות שימוש מסיבי בחישובים גיאומטריים. יש 'מדפסות' תלת ממדיות משוכללות שמאפשרות לייצר אובייקטים תלת ממדיים פיזיים מתיאור דיגיטלי שלהם במחשב, וכך ניתן להדפיס 'במכה אחת' גופים שלא ניתנים להרכבה באמצעים אחרים כמו פולימר תלת ממדי מפותל. החלק שלנו נוגע לעיבודים הגיאומטריים המסובכים הנדרשים כדי שהמכונה תדפיס בסופו של דבר את האובייקט הנכון. טכנולוגיה זו שימושית גם בתחום הרפואי: מכונות כמו CT או MRI סורקות איבר בגוף האדם בסדרת חתכים מישוריים )"שכבות"(, ובאמצעות אלגוריתמים גיאומטריים מתאימים אנחנו מסוגלים לשחזר את הצורה של האיבר ולהדפיסו. דגם פיזי זה של האיבר התלת ממדי משמש את הרופאים או המנתחים לצורך אבחון הבעיה לעומקה ולשם תרגול 'יבש' לקראת ניתוח". גיאומטריה בחלל המחקר שנעשה במרכז עוסק גם בהיבטים תיאורטיים של התחום, כגון תכנון דחיסת כמה שיותר פריטים לתוך מרחב נתון ומוגבל. ל דברי ברקת, אחד השימושים המשמעותיים והנחוצים ביותר הוא לצורך בניית חלליות. "בגוף החללית 18 1 8

יש לדחוס כמות עצומה של פריטים. אנחנו רוצים למצוא את הפתרון הטוב ביותר בהתאם לתנאים שהוגדרו מראש, דהיינו, לפתור בעיית אופטימיזציה גיאומטרית. שאלות אלו מעסיקות גם את מתכנני השבבים האלקטרוניים שמחוץ לכותלי המוסדות האקדמיים, שנדרשים לשבץ בתוך מלבן זעיר אלמנטים רבים". ברקת מספר בהתלהבות על תחומים נוספים שצורכים תכנון גיאומטרי מתקדם, ומזכיר מערכות ביטחוניות, ארכיטקטורה, משחקי מחשב, אנימציה ועוד. דני אלבוחר )26(, סטודנט לתואר שני. פיתוח: סימולציה גרפית ופיזיקלית לצרכים כירורגיים אלבוחר פיתח, בהנחייתו של פרופ' גרשון אלבר, סימולציה גרפית ופיזיקלית יישומית שמאפשרת למתמחים בתחום הרפואה להתאמן בהדמיית ניתוחים בסביבת "מציאות מדומה". ההדמיה נעשית באמצעות משקפי תלת ממד )עם תצוגות ממוזערות( המצוידים בחיישני תנועה, ואזמל מנתחים ממוחשב ) haptic ( שמדמה תחושה אמיתית של תנועה ומגע. "הכלי מאפשר לצפות ולחוש את מרקם העור וגמישותו, ובאופן זה ניתן ללמוד ולהתכונן לקראת ניתוחים אסתטיים ושחזורים שונים. האזמל, הממוקם במתקן המאפשר תנועה מכנית, מדווח לתוכנה על מיקומה במרחב )עם שש דרגות חופש(, והתוכנה, מצדה, מזינה בחזרה את המתקן ב'תחושה'. משקפי התלת ממד מאפשרים ראייה סטריאוסקופית 'אמיתית' של הנעשה", הוא מסביר, ומדגיש כי לפיתוח יש פוטנציאל רב בשוק הרפואי, מכיוון שהוא מאפשר למתמחים ולמנתחים להתאמן ללא הגבלה ולצבור ניסיון רב, בטרם ייגשו לבצע פעולות כירורגיות במנותחים. המחקר מלווה על ידי פרופ' ירון הר שי, רופא המתמחה בכירורגיה פלסטית ותורם מניסיונו לשיפור הכלי. דני אלבוחר מבצע כירורגיה וירטואלית צילום: אלינה ליבשיץ אופיר וובר )33(, סטודנט במסלול ישיר לדוקטורט. פיתוח: דפורמציה באמצעות קואורדינאטות בריצנטריות מרוכבות וובר סיים תואר ראשון בהנדסת מחשבים בטכניון, ואת חמש השנים הבאות בילה בעבודות שונות בחברות היי טק, ואף בסטודיו לסרטי אנימציה. חיפוש אחר אתגר הוביל אותו חזרה ללימודים בפקולטה. עתה הוא עובד במשותף עם הדוקטורנטית מירי בן חן, ובהנחיית פרופ' חיים גוטסמן, על מחקר ייחודי. "אנו מפתחים מנגנון מתמטי מעניין שמאפשר ליצור דפורמציה ואנימציה לתמונות דו ממדיות ומודלים גיאומטריים תלת ממדיים. בפועל, סימון של כמה נקודות בתמונה )או העצם התלת ממדית( והזזתן מאפשרים ליצור אפקטים גיאומטריים ייחודיים. באופן זה ניתן ליצור גם אנימציה, אך המיקוד במחקר שלנו טמון בשינוי צורה באופן ויזואלי מוצלח, וצריך לזכור שיש הגדרות מתמטיות למושג 'מוצלח'". מניסיונו בתחום אומר וובר כי "אין דבר שמתקרב לזה בכלים המסחריים מבחינת היכולות. אני בטוח שאמנים רבים היו מוצאים בזה עניין. התחלנו בתהליך של רישום פטנט לטכנולוגיה". אמיר וקסמן )28(, סטודנט לדוקטורט. פיתוח: שחזור גרפי של עצמים תלת ממדיים מחתכים לצרכים רפואיים וקסמן החל את עבודתו עם פרופ' ברקת, מנחה הדוקטורט שלו כיום, במסגרת פרויקט לתואר ראשון שנעשה בשיתוף עם חברת אלביט. בעקבות הצלחת הפרויקט הציע ברקת לוקסמן להמשיך את הפיתוח במסגרת עבודת המחקר לתואר שני, ועתה הוא שוקד על מחקר לדוקטורט. עבודתו של וקסמן עוסקת בשחזור גיאומטרי של עצמים מחתכים תלת ממדיים שמתקבלים ממערכות הדמיה רפואית כמו CT ו- MRI. המחקר החל בחקירת צורות, המשיך בניתוח סוגי חתכים, והתקדם לשחזור צורות תלת ממדיות מאותם חתכים. "ניסינו לגשת לנושא החתכים מכיוונים מתוך עבודת המחקר של אמיר וקסמן שחזור גיאומטרי של עצם תלת ממדית מחתכים שטרם נחקרו. בין היתר פתרנו בעיות הנוגעות לחתכים חלקיים וחתכים בעלי צורות גיאומטריות מגוונות", אומר וקסמן, ומציג על מסך המחשב שלו סרטון שמדגים כיצד חתכים מקבילים של ריאה הופכים לאחר השחזור לאיבר שלם וברור. מאת: רן מירון 1 9

יזמות כשהחזון פוגש בניסיון תחרות BizTEC יוצאת לדרך ומזמינה יזמים צעירים להפוך רעיון טכנולוגי להצלחה מסחרית. במסגרת התחרות, שהיא גם חוויה לימודית, ילמדו המשתתפים מטובי היזמים בארץ כיצד מפתחים תכנית עסקית ומוציאים אותה אל הפועל בתחילת הסמסטר התקיים אירוע הפתיחה של תחרות BizTEC 2009. זוהי השנה החמישית שבה "הליגה ליזמים" של BizTEC מספקת ליזמים בתחילת דרכם את הידע והכלים הדרושים כדי לממש רעיונות טכנולוגיים חדשניים, ומאתגרת אותם לחתור למימוש חלומם במסגרת תחרותית. המשתתפים בתחרות סטודנטים ובוגרים עוברים תהליך מרתק, הכולל סדנאות מעשיות והרצאות מפי בכירי היזמים בארץ, המשתפים את היזמים הצעירים בניסיונם. הם מלווים, בין היתר, את הצעדים הדרושים כדי להקים חברה על יסוד רעיון טכנולוגי בחינת רעיון והפוטנציאל המסחרי שלו, פיתוח מודל עסקי ותכנית עסקית, גיוס כסף ושיווק. סדנאות אלו מדגישות את הפרקטיקה של תהליך היזמות וזוכות לנוכחות של יותר מ- 700 יזמים פוטנציאליים מכל רחבי הארץ. המשתתפים בתחרות משקיעים מזמנם אך לא מכספם: התחרות פתוחה לקהל הרחב ונתמכת על ידי חברות מובילות ובהן עיתון דה מרקר, אינטל קפיטל, קיינן פרטרנס, רפא"ל, אלאדין ומשרד עו"ד לוצאטו ולוצאטו. עבור חברות אלו ההשתתפות היא תרומה לקהילה וגם דרך ליצירת קשרים עם היזמים של המחר והזדמנות להשקעות עתידיות. פרופ' עוזי דה האן, העומד בראש המרכז ליזמות וחדשנות ע"ש ברוניצה בפקולטה לתעשייה וניהול בטכניון, הוא האחראי האקדמאי של התוכנית ומלווה אותה מראשיתה. דה האן מאמין כי יזמות היא מיומנות נרכשת: "צריך כמובן כישורים בסיסיים, להט ואמביציה להצליח, אולם הקמה והרצה של חברת סטארט-אפ הן בהחלט תהליך נלמד. אנו גאים להיות החלוצים בין המוסדות האקדמיים בארץ המקנים מיומנויות וניסיון יזמי מסוג זה לסטודנטים ולבוגרים". לדברי דה האן, BizTEC היא תחרות ייחודית השונה מתחרויות יזמות אחרות, שכן מדובר בתהליך מובנה המקנה כלים ובעיקר יוצר לגיטימציה. "ההרגשה היא שמלווים אותך ואתה חלק מקהילה יזמית", הוא מוסיף. מצפן לטכנולוגיות ה"חמות" גלעד סעדון )28(, סטודנט בפקולטה למדעי המחשב והמנהל הנוכחי של תחרות,BizTEC מתאר אותה: "קבוצות של יזמים מכל המוסדות האקדמיים בארץ מוזמנות להגיש רעיונות ראשוניים, ומתוכן נבחרות כ- 25 קבוצות העולות לשלב הבא. כל קבוצה מקבלת 'מנטור' בכיר בהיי-טק המסייע ביצירת תכנית עסקית לפי העקרונות הנלמדים בסדנה". לדבריו, בהמשך מגישה כל קבוצה מצגת ותכנית עסקית, ועל פיהן נערכת ההתמודדות בשלב הסופי. לשלוש הקבוצות הטובות ביותר מוענקים פרסים ששוויים עד 100 אלף ש"ח, המשמשים למימון המיזם, וכן שירותים, דוגמת ייעוץ משפטי להקמת חברה ושירותי עריכת פטנטים. נוסף על כך, נהנים הזוכים מסיוע ביישום התכנית העסקית. שני הזוכים הראשונים מתמודדים בתחרות המקבילה באירופה,,NovaTec ואם הם מצליחים גם בה, הם מתמודדים בתחרות העולמית של אוניברסיטת ברקלי וחברת אינטל בארצות הברית. "בארבע שנות פעילותה סייעה BizTEC בהקמת שבע חברות. הקבוצה שזכתה בתחרות BizTEC 2007 על מיזם NRG-fuel )פיתוח ביו-דיזל מבוסס אצות( זכתה במקום הראשון בתחרות באירופה ובמקום השני בתחרות העולמית, והקבוצה שדורגה סיפורה של Approtect ירון בן-שושן היה חבר בקבוצת,APProtect שזכתה במקום הראשון בתחרות BizTEC בשנת 2005. "הרעיון שלנו התמקד בפיתוח טכנולוגיה המונעת העתקות פירטיות של תוכנה", מתאר בן-שושן, בוגר תואר שני בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון, שהשתתף בסדנאות TechIA עם חברו לקבוצה, ד"ר יאיר קורן, בוגר הפקולטה למדעי המחשב בטכניון. "חששנו כי השתתפות בתחרות תחשוף את הרעיונות שלנו לפני המתחרים, ולכן בחרנו להגיש לתחרות דווקא את הרעיון שנראה אז כבעל הפוטנציאל הנמוך ביותר. ככל שהתקדמנו בכתיבת התכנית העסקית הבנו, בעיקר נוכח שיקולי עלות, שדווקא רעיון זה הוא המתאים ביותר ליישום בחברת סטארט-אפ", נזכר בן-שושן. "כספי הפרס הושקעו בפיתוח", הוא אומר ומציין כי "הפרסום בעקבות הזכייה במקום הראשון סייע במציאת מימון ומשקיעים נוספים". מאז יזם בן-שושן חברה חדשה המאפשרת לשכור כל תוכנה לפי זמן השימוש.)SoftwaRental.com( בן-שושן מציין כי הניסיון והידע שצבר ב- TechIA ו- BizTEC כשהקים את APProtect תרמו רבות להתפתחותו כיזם ולהקמתה של החברה החדשה. המלצותיו של בן-שושן ליזמים השוקלים השתתפות בתחרות מתמקדות ברשת העסקית הנטווית בתחרות: "הקשרים נוצרים לא רק עם מרצים ובעלי ניסיון בתעשייה אלא גם עם חברי הקבוצות האחרות הישובים בספסל ליד. חלקם מלווים אותי עד היום, ומקשרים כאלה התפתחו שותפויות ומיזמים מצליחים". 20 2 0

עזר בר-אביב וצבי דביר, בוגרי הפקולטה למדעי המחשב, ושותפם אלירן דהן, בוגר הפקולטה להנדסת חשמל, הקימו את קבוצת,MedicVision שהשתתפה גם היא בתחרות BizTEC בשנת 2005. תזמון התחרות היה מצוין עבורם: באותו זמן הם החלו לגבש רעיון למערכת דיאגנוזה ממוחשבת אוטומטית של סריקות CT ו- MRI של המוח. "מיד עם סיום הסריקה המערכת מנתחת את הבדיקה בצורה אוטומטית לחלוטין, ומזהה אזורים בעלי חשד לפתולוגיה. כך נחסך זמן עבודה יקר של רדיולוגים, והדיוק באבחון הרפואי משתפר", מתאר דהן את הרעיון. ל דבריו, האתגרים הטכנולוגיים מתמקדים בתחום עיבוד תמונה ובינה מלאכותית. הקבוצה אמנם הגיעה לשלבים מתקדמים בתחרות, אך לא סיפורה של MedicVision זכתה במקומות הראשונים. שלושת היזמים הנחושים המשיכו לקדם את הרעיון, הקימו חברה, נכנסו לחממה טכנולוגית, והצליחו לגייס השקעה משמעותית בחברה. MedicVison השלימה את אב הטיפוס של המוצר הראשון, ובימים אלה היא שוקדת על פיתוח מוצר מהפכני נוסף שישנה, לדברי מייסדיה, את פני שוק הדימות הרפואית. דהן זוכר לטובה את ההשתתפות בתחרות. הוא מציין כי היא העניקה מסגרת משימות ולוחות זמנים, ויותר מכך היא סייעה בהגברת החזון והמוטיבציה, בעיקר בזכות ההרצאות והמפגשים עם היזמים בעלי הניסיון. "בסופו של דבר", הוא אומר, "התחרות היא רק יריית הפתיחה. עיקר העבודה מתחיל לאחריה, והסיכויים להתקדמות ולהצלחה מותנים ביכולת וב'דרייב' של היזם עצמו בהמשך הדרך". במקום הראשון בתחרות BizTEC 2008 על פיתוח מקלדת חדשנית למכשירים ניידים זכתה, אף היא, במקום השני בתחרות העולמית", מציין סעדון בגאווה, ומוסיף כי עיקר הזכייה היא ההתנסות בתהליך היזמות העסקית. עדות לכך הן קבוצות שלא זכו במקומות הראשונים, אבל המשיכו בתהליך העסקי, גייסו מימון והקימו חברות או הצטרפו ל"חממות הטכנולוגיות". סעדון סבור כי התחרות חשובה ביותר לתעשייה: "ניתן לראות בתחרות 'מצפן' לטכנולוגיות ולתחומים ה'חמים' בעולם ההיי-טק. בשנה שעברה, למשל, הטכנולוגיות הירוקות הובילו את היזמות, לצד נושאים מסורתיים כמו תקשורת לאינטרנט ולרפואה. התחרות משקפת חתך רחב של עולם ההיי- טק והאקדמיה בישראל: היא פתוחה לתלמידי כל מוסדות המחקר בארץ ואף למשתתפים שאינם סטודנטים". הזוכים במקום הראשון בתחרות BizTEC 2008 כיצד הכול התחיל? סער פילוסוף )36(, ממייסדי תחרות,BizTEC שקד על פיתוח התחרות עוד בתקופת לימודיו לתואר שני בפקולטה למדעי המחשב וכסטודנט למנהל עסקים בפקולטה לתעשייה וניהול בטכניון. "מצאתי מתח בין לימודי מנהל עסקים ובין העולם האקדמי-טכני, וחשבתי שיש צורך בחיבור בין מגדל השן ובין עולם העשייה. בחסותה של התכנית לקשרי תעשייה IAP( )Industrial Affiliates Program של הפקולטה למדעי המחשב נולד פורום Academia( TechIA (Technion Industry שבמסגרתו הוזמנו בכירי ההיי-טק בישראל להרצאות יישומיות בתחום היזמות. ההיענות הייתה רבה ובמרוצת הזמן נאלצנו להעביר את ההרצאות בשידור וידיאו לשני אולמות גדושים בשומעים. בהמשך חשנו שאין די בהענקת ידע באמצעות הרצאות, ויש להנחות ולכוון באמצעות תהליכים. למדנו מודלים מחו"ל, דוגמת תחרויות המתקיימות ב- MIT ובסטנפורד, ואת המודלים התאמנו לאופי הישראלי", מספר פילוסוף. לדבריו, הרוח היזמית בארץ חזקה מאוד וברוח זו עוצב המודל הישראלי. מאז ועד היום הורחב המיזם מתחרות פנימית בטכניון לתחרות כלל-ארצית בשיתוף מוסדות אקדמיים נוספים. "הניסיון מלמד כי לא רק המשתתפים בתכנית עוברים תהליך מואץ של למידה והכנה לחיים העסקיים, גם המרצים מהתעשייה הבינו את הפוטנציאל הטמון במפעל BizTEC ואת ערכה של חשיפה לרעיונות טכנולוגיים ויצירתיים שמקורם באקדמיה", מסכם פילוסוף את יתרונותיה של התחרות. ד"ר אורנה ברי, יו"ר ארגון קרנות הון סיכון בישראל, שותפה בקרן ג'מיני ולשעבר המדענית הראשית של משרד התמ"ת, תרמה מהידע ומהניסיון שלה ל- BizTEC עוד בימיה הראשונים. "ראיתי קהילה שלמה של אנשים צעירים, מוכשרים ויצירתיים החוברים לבעלי ניסיון, הנמצאים בשלבים מתקדמים בקריירה כדי ליצור תנועה רחבה וחשובה מאוד", היא נזכרת. ברי מציינת את הגידול העסקי שחל במדינת מסצ'וסטס בארצות הברית בעקבות תכנית יזמות דומה שנוסדה ב- MIT, ואומרת כי היא מצפה לראות אפקט דומה גם בישראל. לדבריה, הערך העיקרי של התחרות טמון במיומנויות העסקיות שהיא מקנה: "זו זכות לסייע ליזמים שמפגינים ידע טכנולוגי לצד נטייה עסקית לטובת מינוף הידע. ביצירתיות יש משהו כאוטי, אבל ביזמות צריך להכניס סדר ומשמעת שלעתים אינם מתיישבים עם היצירתיות, אך הם מחויבי מציאות. לכן אני מברכת על יוזמת הטכניון, שמחה לעזור, וכמובן שמחה לשמוע על הצלחות עסקיות". צילום: יואב בכר מידע נוסף אודות BizTEC והשתתפות בתחרות: www.biztec.org.il 2 1 מאת: ישראל בנימיני

יזמות התוסף ששווה מיליונים לעתים הרצון לנוחות מוביל ליוזמה. לאלכס סירוטה, למשל, לא התחשק לצאת מהדפדפן במחשב שלו בזמן שהקשיב למוזיקה באינטרנט. ה"בעיה" הובילה אותו לא רק למציאת פתרון אלא גם להקמת חברה מצליחה, שאפילו yahoo! לא נשארה אדישה לנוכחותה כשאלכס סירוטה )31( החל לפתח את התוסף )Plug-In(,Firefox לדפדפן FoxyTunes הוא חשב בעיקר על הצרכים שלו בתור גולש. כחובב מוזיקה ואינטרנט הוא לא מצא תוסף שיוכל לשלוט במוזיקה שהתנגנה לה בזמן שגלש באינטרנט, ללא הצורך ביציאה מהדפדפן. יתר על כן, התוספים הקיימים לא התאימו לכל סוגי הנגנים, ולא אפשרו לו להציג את שמות השירים בשלוש השפות שאותן הוא דובר: עברית, רוסית ואנגלית. אלא שככל הנראה רשימת הדרישות של סירוטה, כמו גם "חוסר החשק לצאת מחלון אלכס סירוטה הדפדפן", תאמו את דרישותיהם של גולשים רבים אחרים, ומהרגע שבו עלתה לאוויר הגרסה הזמינה של התוסף, החל תא הדואר של סירוטה להתמלא במהירות. בהתחלה, הוא מספר, ניסה להשיב על כל המיילים, אחר כך הכריעה אותו הכמות. אך לא רק הגולשים הביעו את התלהבותם מהאמצעי החדש: גם מגזינים חשובים כגון,PC "בוסטון גלוב" ואחרים הרעיפו שבחים: "אחד התוספים הטובים ביותר ל- Firefox " ו"התוסף שבגללו כדאי לעבור ל- Firefox " הן רק שתיים מהכותרות שהתוסף זכה להן. כוחם של קשרים חברתיים בשנת 2005 הקים סירוטה יחד עם אחיו ויטלי את חברת FoxyTunes על בסיס הפיתוח שלו. שנה לאחר מכן חבר אליהם המשקיע יוסי ורדי, ממקימי,ICQ שאותו פגשו בכנס "גיק-קון" בקיבוץ שפיים. שנה וחצי מאוחר יותר נקנתה החברה על ידי.yahoo! מחיר הרכישה, כפי שפורסם בתקשורת, עמד על כ 30 מיליון דולר. לדברי סירוטה, הקשר עם yahoo! נוצר בעקבות חיפוש ממושך אחר שותפים בתעשייה, ובסיועו של ורדי, ששמונה מהחברות שאותן ליווה ביצעו אקזיט משמעותי. "הוא מכיר את כל הדמויות החשובות בחו"ל, ועזר לנו להגיע אל החברות הגדולות", מספר סירוטה. כוחם של קשרים חברתיים 2 2 22 חזקים עולה שוב כשסירוטה נזכר בתקופת לימודיו בטכניון, שבמהלכה פגש,לדבריו,אנשיםמוכשריםוטובים. "צרו קשרים במהלך הלימודים שלכם עם עמיתיכם הסטודנטים, עם המרצים וגם עם אנשים בתעשייה. מעבר לידידות, הקשרים האלו יתבררו בעתיד כחשובים מאוד בקריירה שלכם", הוא ממליץ למי שעדיין חובשים את ספסל הלימודים. סירוטה, בוגר תואר ראשון בפקולטה למדעי המחשב, המשיך את לימודיו לתואר שני בפקולטה בהנחיית פרופ' רון קימל, אך לימודים אלו הוקפאו במטרה למקד את המאמצים בחברה החדשה שהקים. קימל מספר כי תמך במהלך של סירוטה: "אלכס הלך בעקבות החלום שלו. כמוסד אקדמי, אני חושב שאנחנו צריכים להוקיר עצמאות וחופש גם במישור האקדמי וגם במישור האישי. איחלתי לאלכס את כל המזל שבעולם". לסירוטה חשוב להדגיש את התמיכה שלה זכה. "רוני תמך בי מאוד ועודד אותי במהלך שביצעתי. אני מודה לו מאוד על כך". צילום: יניג משלב את התחביבים כיום מנהל סירוטה את אתר המוזיקה של yahoo! ואת חטיבת פיתוח תוספי המדיה של ענקית החיפוש בארצות הברית. מלבד שיפורו של התוסף FoxyTunes התאמתו ל דפדפנים נוספים כמו,Explorer הרחבת ההתאמה שלו לנגנים והכללת שפות נוספות בממשק מפתח סירוטה כלים נוספים. "שלושת התחביבים שלי הם מוזיקה, צילום ואינטרנט, ואני תמיד מנסה לשלב ביניהם", הוא מספר.,Flickriver" היא רק דוגמה אחת", הוא מוסיף. FoxyTunes" אתר שהקמתי, שמציג תמונות מ- Flickr וזוכה ל- 300 אלף ביקורים חודשיים, הוא דוגמה נוספת, כך גם ColorZilla תוסף Firefox למעצבי רשת שאותו כבר הורידו יותר משני מיליון גולשים". מאת: אור הירשאוגה

אורחים בפקולטה ככה זה כשיש שניים הזוגיות של אלסיה מילאני וקורנטין טרוורס אינה זוגיות רגילה: הם חוקרים באותו התחום ומתארחים יחד בטכניון במסגרת השתלמות פוסט דוקטורט. שמענו מהם כיצד משלבים בין החיים האקדמיים לחיים הזוגיים, מהו היתרון הגדול במצבם המיוחד )השתתפות בכנסים רבים...( ומהם רשמיהם מחיפה וממארחיהם בפקולטה אלסיה מילאני מאיטליה וקורנטין טרוורס מצרפת כבר צפו מה תהיה השאלה הראשונה בשיחתנו: איך נראים חייו של זוג העוסק באותו תחום מחקר )מחשוב מבוזר ורשתות? )ad hoc הם צוחקים ומילאני עונה: משתדלים שלא לדבר בבית על המחקר, אבל לפעמים אין ברירה.... הם מודים שהם מנצלים זאת כדי להשתתף בכנסים המוקדשים לנושא: בכל פעם שמאמר של אחד מאתנו מתקבל להצגה בכנס, שנינו נוסעים לכנס, אומר טרוורס בחיוך. פנים מוכרות לפני כחודש הגיעו מילאני וטרוורס לשנה של השתלמות פוסט דוקטורט בפקולטה למדעי המחשב בטכניון. בימים אלה הם עדיין מתאקלמים ומכירים אט אט את השפה והתרבות. הפנים המוכרות הרבות סביבם, שאותן כבר פגשו בכנסים בחו ל, מקלות עליהם את התהליך. פרופ חגית עטיה ופרופ רועי פרידמן, המארחים האקדמיים שלהם, מסייעים אף הם לבני הזוג להשתלב במקומם החדש. הטכניון הוא מהמרכזים המובילים בעולם בתחום האלגוריתמים המבוזרים. שישה חוקרים בטכניון - שלושה מהם בפקולטה למדעי המחשב - עוסקים בצד התיאורטי של המחשוב המבוזר, וחמישה מהם כיהנו כיושבי ראש של כנסים בתחום זה, מעידה עטיה. לכן אין זה מפתיע כי מילאני וטרוורס מכירים את החוקרים הישראלים היכרות מוקדמת. למעשה, עטיה הייתה אחת הבוחנות של עבודת הדוקטורט של טרוורס באוניברסיטת רן )Rennes( בצרפת, והקשר שלה עם מילאני נוצר במסגרת מענק מחקר משותף לטכניון ולאוניברסיטת La Sapienza ברומא, שם למדה מילאני לתואר שלישי. לפני כשנה הניב הקשר ביניהן מחקר שתוצאותיו הוגשו לפרסום. פגישה שכזאת מילאני וטרוורס נפגשו בצרפת בזמן שמילאני שקדה על עבודת הדוקטורט שלה, שהייתה חלק משיתוף פעולה אקדמי בין איטליה לצרפת. מילאני עוסקת במודלים מופשטים של תקשורת ובניתוח תיאורטי של חישוב מבוזר במודלים אלה, וטרוורס עוסק בתיאוריה של שיתוף פעולה בין תהליכים א סינכרוניים. תחומים אלו הם תיאורטיים באופיים, אך יש להם שימוש הולך וגובר בעולם המעשי. בתוך החיים האקדמיים, המאופיינים בנדידה ברחבי העולם, קשה למצוא מקום אחד שבו יוכלו בני זוג לקדם את המחקר שלהם ובייחוד אם שניהם עוסקים באותו התחום. מטבע הדברים, לא תמיד יימצא באותו מכון מחקר מימון עבור עבודה של שני פוסט דוקטורנטים העוסקים בנושאים קרובים כל כך. העובדה שהדבר התאפשר בטכניון, ובחירתם של השניים לקדם את המחקר שלהם דווקא בארץ המזרח תיכונית שאת שפתה הם אינם דוברים, משקפות את ההישגים החשובים של הטכניון במחקר האלגוריתמים המבוזרים. מילאני וטרוורס בישראל צילום: אלינה ליבשיץ קבלת פנים ידידותית מילאני וטרוורס שכרו דירה בכרמל, והם נהנים מן הקרבה לים. חיפה שונה מאוד מן הערים האירופאיות שאנו מכירים בצרפת, בספרד ובאיטליה. יש בה עירוב הטרוגני של תרבויות רבות, אומרת מילאני. הם מציינים לטובה את קבלת הפנים הידידותית בפקולטה. לדבריהם, אף שבימים הראשונים צליליה של העברית נשמעו להם אגרסיביים במקצת, התוכן של הדברים היה תמיד חיובי וכל הסובבים אותם השתדלו לעזור. מאת: ישראל בנימיני 2 3

יזמות מהלך מנצח שני מיליון שחקנים ברחבי העולם כבר הספיקו ליהנות ממנו: פיתוח ייחודי של ד"ר יואב ציבין, בוגר הפקולטה, מאפשר לשחק אונליין מיליוני משחקים באמצעות שרת אחד בלבד. הכפר הגלובלי בגרסה הישראלית במשרד קטן ברחוב העצמאות בחיפה מפתחים כשישה מהנדסי תוכנה )ולצדם כלבה קטנה אחת( תשתית חדשנית למשחקי מחשב מרובי משתתפים, הנגישים מאתרי אינטרנט ורשתות חברתיות. באמצעות התשתית שפיתחה החברה הצעירה,Come2Play שנוסדה ביוני 2007, הספיקו עד עתה כשני מיליון שחקנים שונים ברחבי העולם לשחק קרוב ל- 57 מיליון משחקים. נראה כי חלק מסוד ההצלחה טמון בטכנולוגיה המאפשרת פיתוח קל ומהיר של משחקים, ושילובם באופן נוח בסביבות אינטרנטיות שונות. הרעיונות שבבסיס הטכנולוגיה פותחו על ידי ד"ר יואב ציבין, ה CTO )Chief Technology Officer( של החברה. מהמבריקים שבפקולטה ציבין )30( למד בפקולטה למדעי המחשב לתואר ראשון במסגרת תכנית המצוינים של הטכניון, ולאחר מכן המשיך, בהנחיית פרופ' יוסי גיל, במסלול ישיר לדוקטורט, שאותו השלים בשנת 2004. מחקרו התמקד באלגוריתמים יעילים לניהול סביבת הריצה של תכניות מונחות עצמים. "ציבין הוא מהסטודנטים המוכשרים והמבריקים ביותר שלמדו בפקולטה", מציין גיל. "הנתונים מדברים בעד עצמם - את התואר הראשון סיים ציבין בציונים הגבוהים ביותר בטכניון בקרב בני מחזורו, ואת עבודת הדוקטורט סיים בגיל 25 בהצטיינות. על חלקים מעבודת הדוקטורט אף נרשם פטנט". לדברי גיל, מדובר באדם יצירתי ורב תחומי אשר הרבה לחקור נושאים מגוונים, גם מחוץ לתחום התמחותו. בחירה טבעית לאחר טיול בדרום אמריקה ולימודי מנהל עסקים באנגליה המשיך ציבין להשתלמות פוסט דוקטורט ב MIT. משם חזר לארץ, וכאן הצליחה החברה שהקים עם שני שותפים נוספים להשיג מימון לתחילת פעילות הפיתוח. "הבחירה בתעשיית המשחקים הייתה טבעית", מסביר ציבין. "תחום זה הוא בעל שיעורי צמיחה מהגבוהים בענף האינטרנט - מעל 20 אחוז לשנה. רשתות חברתיות ואתרי אינטרנט מעוניינים לאפשר למבקרים ולמשתמשים לשחק ב'משחקים מזדמנים' games( )casual המחזקים את תחושת הקהילתיות וחושפים את הגולשים לפרסומות - מקור הכנסה עיקרי עבור אתרים ופלטפורמות". מצורך זה, הוא מדגיש, "התפתחו מודלים עסקיים דוגמת המודל שלנו, המקשרים בין יוצרי משחקים, מפעילי אתרים, מפרסמים וגולשים. במודלים עסקיים כאלה חשוב לאפשר לכל גורם את הנוחות והגמישות המרבית". משחק המושבעים האתגר הטכנולוגי של ציבין היה ביטול הצורך בתוכנת "שרת" ייחודית עבור כל משחק. במקומה מפעיל השרת של Come2Play 2 4 24 ד"ר יואב ציבין תוכנה אחידה המספקת ממשק תכנותי Application( API )Programming Interface לכל המשחקים. דרך ממשק זה, שפותח כ"קוד פתוח", אחראי השרת להתחלת המשחק, לתיאום עם הסביבה )אתר אינטרנט, רשת חברתית( ולהעברת פרסום שיוצג בתוך המשחק. הוא גם אחראי לאחסון מצב המשחק, אך אינו "מבין" את המצב. כלומר, ניהול המצב לפי חוקי המשחק מתבצע אך ורק על ידי תוכנת ה"לקוח" שעל מחשבי השחקנים. "כך נפתרים החסרונות העיקריים של השיטה המקובלת: תכנות המשחק בשני חלקים - ה'לקוח' על מחשבו של השחקן, וה'שרת' על מחשב המשחקים המרכזי. ומכאן עלה אתגר נוסף", מציין ציבין, הכרוך לדבריו במניעת מניפולציות או "רמאויות" של שחקנים תוך שינוי חוקי המשחק בתוכנת ה"לקוח". "המשחקים נכתבים כך שעותקי המשחק צריכים להסכים על תוצאת כל מהלך. בהיעדר הסכמה מצב המשחק נשלח לקבוצה אקראית של שחקנים המשמשים כבוררים ומחליטים באופן אוטומטי מיהו השחקן הרמאי. על פיתוח זה, שכונה 'משחק המושבעים', נרשם פטנט זמני", מוסיף ציבין. עצה לטכניון לטכניון מייחס ציבין תפקיד משמעותי בהצלחת החברה, בהקניית הכלים להתמודדות עם בעיות טכנולוגיות ואף בהתוויית רשת קשרים ענפה של בוגריו. "כמקובל בפיתוחים אינטרנטיים, נעשה שימוש רב בטכנולוגיות של חברות אחרות. כאשר יש בסיס או רקע משותפים, נוח ליצור קשר אישי עם האחראים לטכנולוגיות אלה", מסביר ציבין. ובעתיד? ציבין חושב כי יש מקום בפקולטה לקורס שבו יילמדו הצדדים המעשיים של פיתוח אינטרנטי: "קורס אשר יכלול טכנולוגיות רלוונטיות, ידגיש את חוויית המשתמש ואבטחת התוכנה המתאימה, וכן ילמד את המודלים העסקיים המיוחדים". מאת: ישראל בנימיני צילום: אלינה ליבשיץ

יזמות משחק אותה תשכחו מסודוקו! "הדבר הבא" הוא המשחק,HIDATO המתפרסם כיום בעיתונים המובילים בעולם. ד ר גיורא בנדק, ממציא משחק זה ומשחקים רבים נוספים, מספק הצצה אל עולמו המרגש. מה פירוש השם?HIDATO קראו ותופתעו על מה חושב אדם הצולל כדי לחוות את שונית האלמוגים? עבור ד"ר גיורא בנדק, המפתח משחקי מחשבה, יצרה הצלילה השראה למשחק חדש -.HIDATO "התרשמתי מלהקות הדגים הקטנים, הנעות כה מהר עד כי קשה לראות את הדג בעודו נע, ורק כאשר הוא עוצר לרגע אפשר לנחש את מסלולו". במשחק,HIDATO אשר דוגמה שלו מוצגת כאן, יש לסדר מספרים עוקבים על פי תבנית אילוצים מוגדרת. המשחק עורר הדים ברחבי העולם, ובמגזין Discover נכתב כי הוא עשוי "לגנוב את אור הזרקורים" מהסודוקו. כיום מתפרסם Daily בעיתונים מובילים, בהם HIDATO Mail הבריטי. לאחרונה ראה אור ספר משחקי HIDATO שנכתב על ידי בנדק, ד"ר גיורא בנדק משחק הופיעו באינטרנט גרסאות למשחק, ובקרוב תתאפשר הורדת המשחק מאתר הבית www.hidato.com גם גרסאות לטלפונים ניידים מפותחות בימים אלה. הצלחה מסחררת תחביב המצאת המשחקים של בנדק החל לפני כ 15 שנה. חבר )אבי אולטי ז"ל( הציג בפניו רעיון למשחק אלקטרוני קטן וביקש ממנו לנתח את מהלך המשחק מבחינה מתמטית. באותו הזמן היה בנדק, בעל תואר שני ושלישי מהפקולטה למדעי המחשב בטכניון, עסוק בעבודתו בענף ההיי טק, והבטיח לחבר כי יחשוב על הבעיה בטיסה הבאה שלו. כאשר ירד מהמטוס כבר היה בידיו הפתרון. שיתוף הפעולה בין השניים הוביל לפיתוח צילום: אלינה ליבשיץ ושיווק של המשחק האלקטרוני הפופולרי,Lights Out שבו נדרש המ ש ח ק להחשיך לוח לחצנים מואר בסדרת לחיצות קצרה ככל האפשר. תרומתו של בנדק לפיתוח המשחק הייתה הגדרת רמת קושי עבור כל תבנית הארת לחצנים. משחק זה נחל הצלחה מסחררת במונחים מסחריים - כ 5 מיליון עותקים נמכרו ברחבי העולם. פרופ' אלון איתי, אשר הנחה את בנדק בעבודת הדוקטורט שלו, מציין כי כבר אז חקר בנדק את תהליך החשיבה, דהיינו כיצד מחשב יכול ללמוד מתוך דוגמאות. "היה זה אך טבעי להיתקל במשחקי המחשבה השונים שפיתח בנדק בהמשך הדרך", אומר איתי בסיפוק. משחק אלקטרוני נוסף שפיתח בנדק היה,NimX או "טרמינל" כפי שהוא מכונה בישראל, גרסה דו ממדית של משחק Nim הידוע מתאוריית המשחקים. משחק זה מאפשר התמודדות של אדם מול מחשב או של אדם כנגד אדם. "גם כאן", מתאר בנדק, "היה צורך בידע מתאוריית המשחקים ובתכנות כדי 'לדחוס' יכולת משחק גבוהה לתוך צעצוע אלקטרוני המוגבל מאוד ביכולת החישוב שלו". הסביבון הגאון בנדק וחבריו זכו להצלחה גם מחוץ לתחום משחקי המחשבה. הם המציאו את הסביבון,i-Top שנמכר במיליון עותקים כמעט, ובנדק גאה לומר כי "מגזין טיים כלל את הסביבון ברשימת tech' 'cool של שנת 2004". דוגמה ל HIDATO. מלאו את הלוח במספרים עוקבים מ- 1 עד 92 המקושרים אופקית, אנכית או באלכסון פתרון החידה חייו של ממציא משחקים מזמנים לו לעתים מפגשים מיוחדים. בחנות צעצועים בצפון קרוליינה שמע בנדק את הצליל האופייני להדלקת המשחק.Lights Out הוא פנה אל הזוג שהתעניין בצעצוע והחל להסביר להם כיצד משחקים בו. כאשר אמר להם שהוא אחד הממציאים הם הגיבו בביטול מוחלט. רק כאשר עזבו את החנות בלי לקנות את המצאתו התברר לו שאין לו כל דרך להוכיח את הקשר שלו למשחק. הם לא פתרו את חידתו, ואתם? )חשבו על המילה HIDATO בעברית...( 2 5 מאת: ישראל בנימיני

שוק העבודה אופטימיות זהירה ימים לא קלים עוברים על תעשיית ההיי-טק נוכח המשבר הכלכלי: איום הפיטורים מרחף באוויר, המשכורות נפגעות והעתיד לא ברור. עד כמה משפיע המצב על תהליכי גיוס עובדים והאם יש מקום לתקווה? "חברות רבות נמצאות כיום במצב המתנה, מעין ישיבה על הגדר, הסתכלות על השוק ובחינה לאן נושבות הרוחות. אין לדעת כמה זמן יימשך מצב זה. יש הטוענים שתקופת ההמתנה תימשך רק עד ראשית 2009, אז יוקצו תקציבים חדשים, ויש הטוענים שצריך להמתין עד שהסערה בשוקי ההון תשכך. כך או כך, אנו מצויים בתקופה שבה שורר בעיקר חוסר ודאות", אומרת פול צוקר, מנכ"לית קבוצת נישה, העוסקת בהשמת עובדים, בעיקר בענף ההיי-טק. גם החברות הגדולות אינן חסינות התקופה הנוכחית בענף ההיי-טק נחלקת לשניים: ראשיתה בחודשים יולי-אוגוסט, אז ניתן היה לחוש במשב הרוחות הסוערות שהגיעו מכיוון השווקים הגלובליים. הירידות בשווקים נתנו את אותותיהן, וחברות החלו להקפיא גיוסי עובדים ולצמצם בהוצאות. השלב השני החל מיד עם סיום החגים, אז התפשטה תופעת הפיטורים, ולצדה הלך רוח של המתנה. "השוק הטכנולוגי בישראל )היי-טק, ביומד וקלינטק, לא כולל שוק ה- IT ( מונה בין 120 ל- 150 אלף עובדים", מציינת צוקר. להערכתה, עד כה פוטרו 1.5-1 אחוז מתוכם, רובם עובדים בדרגי הביניים ממהנדסים זוטרים ועד לראשי צוותים. הגיוס לדרגים אלו הצטמצם ב- 35-30 אחוז, וירידה חדה אף יותר, בשיעור 50 אחוז, נרשמה בהיקף הגיוס ל דרגים הבכירים שעמם נמנים מנהלי מחלקות, סמנכ"לים ומנכ"לים. "חברות ההזנק ספגו את המכה הקשה ביותר בעקבות הקיפאון בהשקעות הון סיכון", טוענת צוקר. לדבריה, אלו נאלצות כיום לבצע קיצוצים מסיביים. "סטארט-אפ שגייס בשנה החולפת מיליון דולר והניח שבראשית 2009 יוכל לגייס עוד מיליון, מבין היום שככל הנראה לא יוכל לגייס השקעה נוספת עד 2010. לפיכך הוא נאלץ לחשב כמה זמן יוכל להחזיק מעמד עם ההשקעה הקיימת ועם מצבת כוח האדם שברשותו. בחברות אלו יש ירידה של כמעט 60 אחוז בהיקף גיוסי עובדים. גם החברות הגדולות אינן חסינות מהשפעות המשבר. בשנים האחרונות נפתחו בישראל עשרות מרכזי פיתוח של חברות גלובליות המעסיקות כאן עשרות אלפי עובדי היי-טק. השחיקה בשער הדולר, לצד המשבר הכלכלי, מביאים לידי קיצוצים בהיקפי כוח האדם בסניפים הישראליים". זה לא אותו דבר צוקר מתייחסת לסוגיית הדמיון בין המשבר הנוכחי למשבר שנת 2000, ואומרת כי מאפייניהם שונים לחלוטין. "המשבר שכונה 'משבר הדוט.קום' או 'התפוצצות הבועה', שורשיו נעוצים בהתנפחות שוק ההיי-טק מעבר לקנה מידה ריאלי. המשבר הנוכחי, לעומת זאת, הוא משבר כלכלי כלל עולמי הנובע משוקי ההון, מהבורסה, ממוצרים פיננסיים חסרי תכלית וממשבר המשכנתאות בארצות הברית. 80 אחוז מפעילותו של שוק ההיי-טק הישראלי הם יצוא, ולכן כאשר השווקים באירופה ובארצות הברית מצויים בקיפאון, המכירות מצטמצמות באופן טבעי. עם זאת, בשנת 2000 פוטרו 60-50 אחוז מכלל העובדים בענף, ואילו היום מדובר באחוזים בודדים בלבד, ולא סביר שנגיע להיקפים שאפיינו את משבר שנת 2000. שוק ההיי-טק עבר תהליכים משמעותיים של בגרות ובשלות, והצמיחה שנראתה בשנים האחרונות לא הייתה בגדר ניפוח חסר פרופורציות. לא היו גיוסים חסרי תקדים או תנאים מפליגים לעובדים, אלא צמיחה מבוקרת וגידול שקול. לכן כשנאלצים לקצץ היום בהוצאות ולפטר עובדים, הפיטורים פחות מסיביים". ביקושים למהנדסי תוכנה עדיין קיימים, מעידה צוקר, אך לא בסדרי הגודל של טרום תקופת המשבר. לעומת זאת - תחומי החומרה, הבדיקות והתמיכה ספגו מכה קשה יותר, וכך גם תפקידי המטה והתפעול והתפקידים הנחשבים לתומכי ליבת הפיתוח. מתפשרים על השכר תהליכי הגיוס מושפעים באופן טבעי מהמצב בשוק והופכים היום ארוכים ומחושבים יותר. לצדם יש כמובן ירידה בשכר. "השכר המוצע היום נמוך ב- 10-5 אחוז מרמת השכר שהייתה נהוגה בתקופה המקבילה אשתקד ואף לפני כמה חודשים", אומרת צוקר. "במצב הנוכחי על כל משרה מתמודדים יותר מועמדים, רבים מהם טובים מאוד כאלו שנפלטו מחברות אחרות עקב צמצומים. אלו אנשים המוכנים להתפשר על השכר שלהם היום כדי לשוב למעגל העבודה. החברות מנצלות זאת כמובן, ומציעות שכר נמוך יותר. עם זאת, עדיין לא נצפית פגיעה בתנאים הנלווים, כמו רכב ותנאים סוציאליים. בתחום הרווחה, באופן טבעי יש צמצום בפעילויות אלה מסיבות, טיולים ונופשים, אך אלו קיצוצים מקובלים בתקופת משבר. מכאן שמלבד לירידה ברמת השכר, עדיין אין שינוי דרמטי בתנאי ההעסקה". 26 2 6

המלצות למחפשי עבודה אל תפעלו מתוך לחץ ופזיזות. הפצת קורות חיים בשיטת "שלח לחמך" בעייתית משתי סיבות: 1. חברות השמה יטפלו בכם בעדיפות משנית, שהרי אין להן אינטרס חזק לקדם מועמדים שאינם בלעדיים. 2. מנהלי/ות גיוס בחברות יקבלו את קורות החיים שלכם עשרות פעמים )אם בחרתם להפיץ קורות חיים דרך אתרי המשרות באינטרנט(. כך יתקבל הרושם כי מדובר במועמד "נודניק" ו"לחוץ", ועל כן יוצעו לכם הצעות פחות טובות. נסו לחשוב אחרת מהמועמדים האחרים, ותבינו שצורת הפנייה שלכם תשפיע על הרצון לעבוד איתכם ובשבילכם. התבלטות לעומת שאר המרואיינים אם בקורות החיים ואם בראיון עצמו תגרום לכם להיראות אטרקטיביים יותר לעומת המתחרים שלכם. מוצאים משמעות בקלינטק התחום שמפיח תקווה רבה בקרב גורמים רבים בשוק התעסוקה הוא תחום ה"קלינטק", העוסק באנרגיה ירוקה ובאיכות הסביבה. בשנתיים האחרונות הציג הענף צמיחה מרשימה, ובעקבות זאת גבר העניין מצד הצרכנים, התעשייה, המשקיעים והמחוקקים. גם בימים אלו ממשיכים המשקיעים להזרים כספים לתחום זה, ומתקיימת בו פעילות ערה. נכון להיום, פועלות בישראל 400 חברות קלינטק: החל בחברות גדולות וותיקות כגון אורמת וכלה בחברות הזנק קטנות מושקעות הון סיכון דוגמת,Aqwise המפתחת מערכות לטיהור מים,,BPT המתמחה בהתפלת מים על ידי ממברנות;,Coriolis Wind המפיקה חשמל מרוח באמצעות טורבינות, ו- IDE, המתמחה בהתפלת מים על ידי אידוי. תופעה חדשה היא נכונות של מועמדים מתחום ההיי- טק לקבל משכורת הנמוכה ב- 20-10 אחוז מהמשכורת המקובלת בתחומם, רק כדי לעבוד בחברות הקלינטק. תפקידים אלו נחשבים מעניינים ומאתגרים יותר, ועבור רבים בעלי משמעות רבה יותר בעולם שבו אנו חיים. התפקידים המוצעים הם בעיקר בתחומי הנדסת חשמל, הנדסת אלקטרוניקה, מכונות, מים ואיכות הסביבה. כמו כן צילום: שי שרון פול צוקר, מנכ"לית קבוצת נישה קיימת דרישה למנהלי פרויקטים ולמנהלי פיתוח ועסקים. צוקר מסכמת: "בהחלט יש מקום לאופטימיות. שוק ההיי-טק הישראלי חזק מאוד, מדורג במקום השלישי בעולם מבחינת היקף השקעות )אחרי קליפורניה ומסצ'וסטס בארצות הברית והרבה לפני אירופה(, הוא מקיף הון אנושי איכותי, יש לו מוצרים ממשיים, בסיס מוצק ועתיד, וניכרות בו השקעות והתרחשויות. לכן גם אם אנו עומדים בפני שנה או שנתיים קשות, חוסנו של השוק מבטיח שהוא ישוב לצמוח". השמה בתחומי היי-טק, ביומד, קלינטק ופיננסים מאת: הילה יעקבי חברת נישה )www.nisha.co.il( נבחרה להעניק שירותי השמה לבוגרים ולסטודנטים של הפקולטה למדעי המחשב. נציגי החברה יעניקו ייעוץ והכוונה בתחומים שונים, ובהם ניהול קריירה, הכוון תעסוקתי ואיתור משרות על פי צרכים ייחודיים לפקולטה משרות סטודנטים, התמחויות קיץ, השמות בכירים, דרגי ביניים, תארים מתקדמים ועוד. לקבלת ייעוץ ושירות ניתן לפנות אל: "נישה צפון", מת"מ חיפה טל: academy@nisha.co.il 04-8502080 2 7

קשרי מעבר לים תעשייה שותפים להצלחה למיקרוסופט לא לקח הרבה זמן להכיר בערכו העצום של הטכניון, ולהאמין בכישרונות הגדולים שצומחים בו. החברה משתפת פעולה עם הבוגרים, תורמת באופן משמעותי למחקרים המדעיים הנעשים בפקולטה ומציעה לסטודנטים התמחויות בחו"ל "מיקרוסופט רואה בטכניון מוסד אקדמי ומרכז מחקר מוביל בישראל", אומר יורם יעקבי, הטכנולוג הראשי של מרכז המחקר והפיתוח של מיקרוסופט בישראל, מנהל מעבדות החדשנות במרכז ובוגר הפקולטה למדעי המחשב בטכניון. "גם משה ליכטמן, נשיא מרכז הפיתוח של מיקרוסופט בישראל, הוא בוגר הטכניון, ולשנינו יש פינה חמה בלב לטכניון ומוטיבציה רבה להידוק שיתוף הפעולה עמו". ל דבריו, הקשרים בין הגופים רק הולכים ומתחזקים הודות להכרה ההדדית בערך שמניב שיתוף הפעולה. מפנה ביחסה של מיקרוסופט לישראל בשנת 1991 החליטה מיקרוסופט לפתוח מרכז פיתוח ראשון מחוץ לגבולות ארצות הברית, ובחרה לעשות זאת בחיפה. בראש המרכז עמד ירון שמיר, שחזר לישראל לאחר שנים אחדות בהן פעל במרכז הפיתוח של החברה ברדמונד, משה ליכטמן, נשיא מרכז הפיתוח של מיקרוסופט בישראל צילום: אייל טואג תמיכה פילנתרופית במחקר גנטי עדות לשיתוף הפעולה המחקרי בין מיקרוסופט והפקולטה ניתן לראות בעבודתו של פרופ' דן גייגר, חוקר שיטות חישוביות לאנליזה גנטית בפקולטה, המשתף פעולה עם מיקרוסופט בכמה נושאים, אחד מהם מתמקד בפיתוח מערכת מבוזרת, עתירת כוח חישוב, לצורך ביצוע חישובים מורכבים בתחום הגנטיקה. שותף לעבודה זו הוא פרופ' אסף שוסטר, גם הוא מהפקולטה, העוסק במערכות חישוב מקביליות ומבוזרות. "מוסדות רפואיים רבים עושים שימוש במערכת שפותחה על מנת לפענח את מיקומם של גנים הגורמים למחלות. זהו השלב הראשון בדרך לאבחון גורמי המחלה, מתן ייעוץ גנטי ופיתוח תרופות", מסביר גייגר. ל דבריו, המחקר נתמך בנדיבות על ידי תכנית Initiative) TCI (Technical Computing שמפעילה מיקרוסופט. מחקר זה, אשר החל בטכניון, היה הראשון במזרח התיכון לקבל תמיכה מהתכנית העולמית. גייגר מספר על שיתוף פעולה פורה עם חוקרים במעבדות המחקר של מיקרוסופט בארצות הברית. "יש לנו קשר פורה עם כריסטופר מיק ודויד הקרמן, אנשי מיקרוסופט ומדענים חשובים בפני עצמם. מיק אף קלט לעבודה במיקרוסופט את עידו וקסלר, שסיים דוקטורט בפקולטה בהנחייתי. וקסלר נמצא ברדמונד זה כשנתיים בהשתלמות פוסט דוקטורט על חשבון תקציב התכנית, ועושה חיל". הכלי שפיתחו גייגר ושוסטר בעזרת דוקטורנט משותף, מרק זילברשטיין, פועל על בסיס אלגוריתמים מתוחכמים, המאפשרים לנתח כמויות עצומות של מידע גנטי - וזה ייחודו של הכלי. האפשרות לבצע ניתוח גנטי במשפחות מורכבות, כפי שנפוץ במזרח התיכון, היוותה נדבך חשוב שאיפשר לקבל את התמיכה הנדיבה ממיקרוסופט. "עם השנים דבקה במיקרוסופט תדמית של מונופול דורסני. באופן אישי, אני חווה את העניין אחרת לגמרי", אומר גייגר. "מיקרוסופט תומכת באופן פילנתרופי בתכניות רבות שמטרתן להביא את העולם למקום טוב יותר. במקרה שלנו, למשל, התנאי היחיד שהציבה מיקרוסופט היה שימוש בכלי תוכנה יומיומיים של מיקרוסופט". 28 2 8

ארצות הברית. סטיב באלמר, מנכ"ל מיקרוסופט, הגיע לראשונה לארץ בשנת 1998 ושוב ב- 2004, וכעבור שנה הגיע בעקבותיו ביל גייטס. הביקורים חוללו מפנה משמעותי ביחסה של מיקרוסופט לישראל, ולאחריהם הוחלט להפוך את מרכז המו"פ המקומי לאחת הזרועות האסטרטגיות של החברה בעולם לצורך פיתוח טכנולוגיות מתקדמות ומוצרים חדשים. באפריל 2006 חזר לישראל ליכטמן, שהיה אז סגן נשיא מיקרוסופט העולמית, ומונה לנשיא מרכז המו"פ בישראל. מינוי זה נתן את האות להרחבת פעילויות המו"פ של מיקרוסופט בישראל ולהרחבת שיתוף הפעולה עם תעשיות ההיי טק והאקדמיה בארץ. שיתוף הפעולה של מיקרוסופט עם הטכניון נחלק לשלושה: מחקר, קשר עם הסטודנטים ועידוד שימוש בטכנולוגיות מיקרוסופט במסגרות האקדמיות. "מיקרוסופט העולמית מעניקה תמיכה לחוקרים שמתמקדים בתחומים הרלוונטיים לחברה", אומר יעקבי. "תמיכה זו כוללת השתתפות במימון מחקרים ותיווך בין החוקרים למקורות מימון נוספים". יעקבי מדגיש כי מיקרוסופט מאפשרת מידה רבה של חופש במסגרת שיתופי הפעולה שלה. צילום: ישראל הדרי התמחות במעבדות מיקרוסופט בארץ ובחו"ל על חלקם של הסטודנטים בשיתוף הפעולה בין הטכניון למיקרוסופט מספרת ענת אסף, מנהלת תכניות הסטודנטים במחלקת משאבי אנוש בחברה. ל דבריה, מיקרוסופט מעורבת בתכנית המצוינות של הפקולטה, "לפידים", ומציעה לסטודנטים בתוכנית זו סיורים לימודיים בחברה וסדנאות המתמקדות בטכנולוגיות החדשות. מיקרוסופט אף מציעה לכלל הסטודנטים התמחויות קיץ במרכזי המו"פ בהרצליה ובחיפה. "המטרה היא להצטרף לצוותי פיתוח, להתנסות בעבודה אמיתית ולחוות את תהליכי הפיתוח בתעשייה. תכנית דומה מוצעת לסטודנטים גם בקבוצות הפיתוח של מיקרוסופט ברדמונד שבארצות הברית. לסטודנטים לתארים מתקדמים מוצעות התמחויות במעבדות המחקר של החברה בארצות הברית וברחבי העולם", מציינת אסף. הנחיית סטודנטים ד"ר שי רובין, בוגר תואר ראשון ושני בפקולטה וכיום עובד במרכז הפיתוח של מיקרוסופט בחיפה, מספר על היבט נוסף במערכת הקשרים הענפה עם הפקולטה: "מכיוון שקבוצת המחקר שאליה אני שייך מתמחה בתחום אבטחת המידע, ומרכזת מידע רב בתחום, הצעתי לסייע בהנחיית סטודנטים לתואר ראשון בקורס 'פרויקט באבטחת מידע'. היוזמה התקבלה בברכה, ולפני כשנתיים התחלתי להנחות סטודנטים במסגרת קורס זה, יחד עם חוקרים מובילים נוספים מהתעשייה". סטיב בלמר, מנכ"ל מיקרוסופט, עם שמעון פרס לבסוף, אסף מזכירה את התחרות העולמית.Imagine Cup "התחרות מהווה הזדמנות עבור סטודנטים מכל העולם וגם מישראל להגשת פרויקטים מיוחדים המתבססים על טכנולוגיות מיקרוסופט". נדבך נוסף בשיתוף הפעולה הוא, כאמור, עידוד שימוש בטכנולוגיות מיקרוסופט. החברה השיקה לאחרונה תכנית חדשה,,DreamSpark שתציע לכל סטודנט בפקולטות הרלוונטיות לקבל לידיו את ערכת כלי הפיתוח המלאה של מיקרוסופט ללא תשלום לכל תקופת לימודיו. ל דברי יעקבי, מיקרוסופט מתכננת לקיים בפקולטה סמינרים שיוקדשו לטכנולוגיות שלה: "המשתתפים אמנם לא יזוכו בנקודות אקדמיות, אבל הם ירכשו ידע שישרת אותם מאוחר יותר, כאשר יצאו לשוק העבודה". מאת: רן מירון 2 9

סיפורים ומעשיות תרגום חדש לפני כחודשיים קיבלה פרופ חגית עטיה חבילה ובה תרגום של ספרהּ "Distributed Computing: Fundamentals, Simulations. and Advanced Topics הדבר היה נחשב לעניין שבשגרה אלמלא שפת התרגום - סינית. הספר, שנכתב בשיתוף עם פרופ Jennifer Lundelius Welch מאוניברסיטת Texas A&M בארצות הברית, יצא לאור לראשונה בשנת 1998, והוא מבוסס בחלקו על הרצאותיה של עטיה במסגרת הקורס אלגוריתמים מבוזרים בפקולטה למדעי המחשב בטכניון. יש לציין כי המהדורה הסינית קצרה יחסית, משום שהיא כוללת רק את הפרקים החשובים ביותר של הספר. לעטיה יש קהל מעריצים בארצות אקזוטיות שבהן משמש הספר ככלי לימוד. מאז יצא הספר לאור פנו אליי מרצים שונים מאוניברסיטאות מרוחקות, בין היתר מהודו, מטייוואן, מסינגפור ואפילו מאפגניסטן, היא מציינת. צילום: אלינה ליבשיץ פרופ' חגית עטיה עם התרגום הסיני של ספרה למי ניתנה הנבואה? מה אמרו גדולים ומפורסמים על המצאות טכנולוגיות לפני שהן כבשו את העולם? לטלפון יש יותר מדי חסרונות מכדי שנתייחס אליו ברצינות כאמצעי תקשורת חברת ווסטרן יוניון מסרבת לממציאי הטלפון, 1876 אין כל סיבה שלאדם פרטי יהיה מחשב בבית קן אולסון, נשיא ומייסד,Digital 1977 בכל העולם יש מקום רק ל 5 מחשבים לכל היותר תומס ווטסון, יו ר,IBM 1943 640 קילובייט צריכים להספיק לכל אחד ביל גייטס, 1981 אין לנו כל רווח באינטרנט ביל גייטס, 1994 מחשבי העתיד ישקלו לא יותר מטונה וחצי Popular Mechanics, 1949 פוטנציאל השוק של מכונות הצילום הוא 5,000 מכשירים לכל היותר תשובת הנהלת IBM לממציאי מכונת הצילום זירוקס, 1959 דיברתי עם מיטב החוקרים ואני יכול להבטיח לכם שעיבוד נתונים זה סתם גימיק אופנתי שלא יחזיק מעמד שנה! עורך ספרי העסקים בהוצאת,Francis Hall 1957 אף שתיאורטית טלוויזיה אפשרית, מבחינה מסחרית ופיננסית חבל לבזבז על זה את הזמן דיפרוסט, ממציא חשוב, 1926 30 3 0

בוגר יקר, האם שמך יוכבד לוטאטי? האם אתה מתגורר ברחוב מטבילי הביסקוויטים 5? לא בדיוק? ייתכן כי פרטיך במאגר הבוגרים של הפקולטה למדעי המחשב אינם מעודכנים אנא הקלק ועדכן https://alumni.cs.technion.ac.il 5 סיבות טובות לעדכון פרטים נגישות לרשת עסקית, מקצועית וחברתית של כ 5,000 בוגרים, שתושק בעתיד הזמנות לימי עיון ולכנסים מקצועיים הזמנות למפגשים ולכנסי בוגרים נגישות לעלוני מידע, למחקרים, לחוקרים ולחברי סגל הפקולטה נגישות לכלים לניהול וקידום הקריירה ושירות של חברת השמה המתמחה בענף ההיי-טק נתוני מאגר הבוגרים חסויים והם ישמשו את הפקולטה למדעי המחשב בלבד 3 1

הצטיינות ראויים לציון חתירה למצוינות מלווה את הפקולטה מראשיתה. עדות לכך ניכרת בתוצאות ועדת הערכה בין לאומית שדירגה את הפקולטה ברמת עשר המחלקות הטובות ביותר בארצות הברית בתחום מדעי המחשב. ואלו המרצים, המתרגלים והעובדים שתרמו לכך: הצטיינות בהוראה לשנת תשס"ח פרופ' ראובן בר יהודה - סמינר באלגוריתמים פרופ' איל קושלביץ - תורת הסיבוכיות ד"ר עמיר תומר - שיטות בהנדסת תוכנה ד"ר רמי כהן - מבוא למדעי המחשב ח' ד"ר ליהוא רפפורט - קרן צנזור מבנה מחשבים ספרתיים ד"ר טל כהן - שפות תכנות ד"ר עומר ברקול - מבני נתונים ד"ר שירלי גינזבורג הלוי - לוגיקה ותורת הקבוצות סאהר אסמיר - מבוא למדעי המחשב מ' רן רובינשטיין - מבוא למדעי המחשב ח' צילום: אלינה ליבשיץ מתרגלים מצטיינים לסמסטר חורף תשס"ח יניב כרמלי - קריפטולוגיה מודרנית: מתרגל מצטיין טכניוני מתמיד רותם אושמן - לוגיקה: מתרגלת מצטיינת טכניונית מתמידה קרן צנזור - לוגיקה: מתרגלת מצטיינת מתמידה גדי אלכסנדרוביץ' - אוטומטיים ושפות פורמליות גל ניימרק - מבוא למחשב שפת C תאמר סלמאן - רשתות עצביות ליאוניד רסקין - מערכות הפעלה מרטין אקרמן - מבוא לביואינפורמטיקה גדי אלכסנדרוביץ' צילום: אלינה ליבשיץ עובדים מצטיינים תשס"ח הדס הייר - מזכירה בפקולטה איציק אלרון )אלפרון( - הנדסאי בצוות הטכני בפקולטה זוכי פרסים ומלגות תשס"ח מירי בן חן - מלגת גוגל לנשים על שם אניטה בורג לשנת 2008 צילום: נועה מור איציק אלרון )אלפרון( פרופיל של מצטיין איציק אלרון )אלפרון( גיל: 47 מצב משפחתי: נשוי + 3 מגורים: חיפה לימודים: בוגר בית הספר להנדסאים בטכניון, מסלול מחשבים תפקיד: מנהל רשת בפקולטה למדעי המחשב בטכניון אוהב בעבודה: הדינמיות, ההתחדשות המתמדת והרחבת ההשכלה הדרושה כדי להישאר עדכניים. פחות אוהב: העניינים הטכניים והתפעוליים בעבודה, החוזרים על עצמם מדי סמסטר. כשאהיה גדול: אקח חלק בניהול צוות המחשוב בפקולטה. קריירה חלופית: עיצוב פנים - תחביב ישן שהחל עוד בתקופת התיכון. מסר לפקולטה: תחום התקשורת חשוב, ויש לדאוג שימשיך להיות עדכני ומוביל. עוד משהו: מאמן כדורסל במחלקת הנוער של מכבי חיפה זה 20 שנה. 32 3 2

תארים ומלגות טקס חלוקת מלגות למצטיינים בסוף יולי 2008 נערך בפקולטה הטקס השנתי לחלוקת מלגות ותעודות לסטודנטים מצטיינים במדעי המחשב. מלגות סמב ה )סטודנטים מצטיינים במדעי המחשב( מוענקות על ידי הקרן על שם אסף לביא ז ל - מיסודה של חברת צ ק פוינט, על ידי הקרן על שם אביבה פלדבאום ז ל - תרומת מיקרוסופט מחקר ופיתוח, ועל ידי קרן אמדוקס ישראל. במהלך הערב חולקו מלגות הצטיינות ל 14 סטודנטים וסטודנטיות הלומדים לתואר ראשון במדעי המחשב. כמו כן, חולקו תעודות הצטיינות למצטייני דיקן של סמסטר אביב תשס ז וסמסטר חורף תשס ח ו מלגות סכם לסטודנטים חדשים בעלי נתוני קבלה גבוהים. צילום: טכניון הדיקן היוצא, פרופ' עודד שמואלי )משמאל(, מעניק מלגות סמב"ה 169 סטודנטים וסטודנטיות למדעי המחשב סיימו את לימודיהם במחזור ע ט. בטקס הענקת התארים לכלל הסטודנטים בטכניון, שהתקיים ביולי 2008, העניק נשיא הטכניון תעודות הצטיינות יתרה לתשעה בוגרים ובוגרות של הפקולטה. בטקס של הפקולטה בירך הדיקן הנכנס, פרופ' אלי ביהם, את הבוגרים הטריים ואת בני משפחותיהם וציין כי הטכניון רואה עצמו כחלק ממפעל גדול יותר - בנייתה של מדינת ישראל. לטכניון תרומות רבות למדינה, אבל התרומה החשובה ביותר, ללא ספק, היא הבוגרים שלו. טקס הענקת תארים צילומים: טכניון למעלה: הדיקן הנכנס, פרופ' אלי ביהם )מימין(, בטקס הענקת תארים מימין: נשיא הטכניון, פרופ' יצחק אפלויג 3 3

הומור אקדמי 34 3 4

צילומים: טכניון אירועים בפקולטה פסטיבל סוף שנה תשס"ח סגל-סטודנטים מיהו המומחה לתורת ההסתברות שהובס שש פעמים רצופות בשש בש, כולל מרס תורכי? מי חתום על מאמר בנושא היפוך מטריצות על מעבד פלייסטיישן 3, אבל לא זכה לשחק כי הסטודנטים עקפו אותו בתור? ומי הפיץ ניחוחות בירה סמיכים למרות שלא לגם טיפה, והשתטה כאילו שתה חבית שלמה? 6 באוגוסט 2008: יום סגל-סטודנטים! פרופסורים חילקו בירות, הדיקן פיזר קרטיבים, סטודנטים וחברי סגל גלגלו בצוותא )קוביות(, חבטו בתופים וסחררו צלחות, ובנייננו האהוב דמה פחות למגדל שן ויותר לאוהל קרקס. התאים לו! הימור נטול סיכון: זו הייתה ראשיתה של מסורת. מתוך אירוע סוף שנה 3 5 תשס"ח סגל-סטודנטים

2025 © DocPlayer.cz Ochrana osobních údajů | Podmínky obsluhování | Kontaktní formulář